עובדים המועסקים מתנכלים אליהם על חתימה בטופסי הצטרפות להסתדרות

יש לדחות את הטענה שלפיה יש להחתים את עובדי מכבי פארם מחדש על טופסי הצטרפות, כיוון שחשבו שההתארגנות היא של כלל עובדי מכבי ולא של יחידת מקוח ספציפית קטנה יותר; החברות באירגון עובדים אינה תלויה במקום עבודה מסוים והיא "עוברת" עם העובד לכל מקומות העבודה שבהם הוא מועסק, עד לביטולה על ידו; אין זה סביר שעובד יבקש לבטל את חברותו באירגון עובדים, עת הוא מצפה ממנו לפעול לשפור תנאי עבודתו, כיון שבדיעבד מתברר שההתארגנות היא של יחידת מקוח קטנה יותר, בעיקר אם העובד מועסק באותה יחידת מקוח; בנוסף, עובד נותן לאירגון עובדים "מנדט" לייצגו לפי שיקול דעתו, וה"מנדט" כולל גם חתימה על הסכם קבוצי שיחול על חלק מעובדי המעסיק או על סוג עובדים מסוים.

בהקשר זה נטען כי המועד הקובע לבחינת היציגות אינו מועד ההכרזה על יציגות של כלל עובדי מכבי אלא המועד בו הכריזה הלאומית על יציגות ביחידות המיקוח מכבי פארם ומגה לאב, וכי נוכח העובדה שעובדי מכבי הצטרפו ללאומית למהלך של התארגנות כלל עובדי מכבי, היה צורך בהצטרפותם מחדש עת מדובר בהתארגנות ליחידת המיקוח מכבי פארם; מעבר לכך, נפלו פגמים רבים בטופסי ההצטרפות, שבית הדין האיזורי היתעלם מהם, ועל כן הלאומית לא הוכיחה יציגות; גם בהנתן מגמת הפסיקה לעודד התארגנות עובדים במקומות עבודה לא מאורגנים, אין מקום ליתן להתארגנות עובדים "מעמד על", ובכלל זאת אין מקום להכיר בהתארגנות שאינה עונה על התנאים המנויים בדין וכל כולה אינה אלא תוצאה של הנדוס לאחור.

ראשית, כפי שנפסק בעיניין אלקטרה מעליות, "במצב של התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה, יש לדבר על יחידת מקוח משתנה, אשר עשויה לגדול ולצמוח בהתאם להצטרפות העובדים אליה, באופן שתווצר יחידת מקוח גדולה יותר, עד ליחידת מקוח מפעלית". מכאן, שעת ארגון עובדים הגיע למסקנה כי לא עלה בידו לארגן את כלל עובדי מקום העבודה אלא קבוצה או קבוצות עובדים במקום העבודה, ככל שאותה קבוצת עובדים מהוה יחידת מקוח על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה להגדרת יחידת מקוח בהתארגנות ראשונית, אין פסול בכך שארגון העובדים פועל ליצירת התארגנות באותה יחידות מקוח.

בכל הנוגע לצורך כי העובד יצטרף "מחדש" לאירגון העובדים, יש ללמוד לענייננו מהדברים שנפסקו אך לאחרונה בעס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל – קופת חולים מאוחדת (12.12.2017); (להלן – עניין הר"י – מאוחדת), שבו נפסק כך: "ככלל, כל מי שהוא חבר באירגון העובדים ומועסק במקום העבודה – תהיה אשר תהיה סיבת חברותו באירגון העובדים; יהיה אשר יהיה מקום העבודה שבו עבד בעת שהצטרף לראשונה לאירגון העובדים; יהיה אשר יהיה מקום עבודתו הנוסף, אם הוא אמנם מועסק במקום עבודה נוסף; יהיה אשר יהיה המועד שבו הצטרף לאירגון העובדים (מועד שקדם להכרזת היציגות); תהיה אשר תהיה דרך הצטרפותו לאירגון העובדים – נימנה כחבר באירגון העובדים לצורך המבחן הכמותי". (ההדגשה במקור – ל.ג.) בעיניין הר"י – מאוחדת הובהר כי משעה שהצטרף עובד לאירגון עובדים, אין למניעים אשר הביאו אותו לכך כל משמעות ואין צורך לבחון אותם; מעמדו של ארגון עובדים יציג הוא מעמד שקבוע בחוק, ואינו נגזר מהסמכת חבר זה או אחר לפעולה מסוימת; מכוח מעמדו כארגון עובדים יציג מוקנה לאירגון העובדים הכוח לייצג את כלל העובדים במקום העבודה, ואין נדרשים לשאלה אם מי מחבריו מעוניין בכינון יחסי עבודה קבוציים אם לאו; סמכויותיו של ארגון העובדים הן על פי הוראות תקנונו, וחזקה על אדם שהצטרף לאירגון העובדים כי קיבל על עצמו את תקנונו בכללותו.

סיכום ביניים: המועד הקובע לבחינת היציגות הוא יום 25.11.2015, ולא נידרשת הצטרפות מחדש של עובדי מכבי ללאומית לצורך הכרה במכבי פארם ובמגה לאב כיחידת מקוח נפרדת; אין לפסול את המהלך של התארגנות ביחידות מקוח קטנות בשל הניסיון לארגן את כלל עובדי מכבי; היתנכלות להתארגנות אינה תנאי להחלת הכללים הגמישים יותר שנקבעו בפסיקה לעניין יחידת מקוח בהתארגנות ראשונית; יש להחיל על מכבי את כל הכללים שנקבעו בפסיקה לעניין יחידת מקוח בהתארגנות ראשונית.

...

בנסיבות המקרה הנדון, שבהן הכרזת היציגות הראשונה ניתנה על ידי הלאומית ביום 25.11.2015, וההודעה בדבר יציגות בשתי יחידות המיקוח ניתנה ביום 18.4.2016, עת במהלך תקופה זו פעלה הלאומית לקידום ההתארגנות במסגרת ההליכים המשפטיים; נוכח קביעתנו כי המהלך של הכרזה על יציגות ביחידות המיקוח מכבי פארם ומגה לאב הוא חלק מהמהלך הכולל של הלאומית ליצירת התארגנות במכבי; בשים לב לקביעת בית הדין האזורי כי ההכרזה על יציגות בקרב כלל עובדי מכבי נכשלה בשל פערי המידע בקשר לנתונים על עובדי מכבי, וכי בעניין זה הייתה ללאומית טעות בתום לב; בשים לב כי לא הובאו נתונים מוכחים על ביטולי חברות מסיביים בפרק הזמן שבין 25.11.2015 עד יום 18.4.2016 – מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי כי בנסיבות העניין יש לראות בהודעה מיום 18.4.2016 לא כהכרזת יציגות חדשה ונפרדת הטעונה הוכחה, אלא משום המשך ישיר של הכרזת היציגות מיום 25.11.2015 שטומנת בחובה גם הכרזת יציגות בתוך יחידות המיקוח הקטנות.

טענתה העיקרית של מכבי היא כי מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, אשר קיבל את רוב גרסתה העובדתית של מכבי, מתחייבת המסקנה כי מכבי פארם אינה בגדר יחידת מיקוח נפרדת.

איננו רואים מקום להתערב בממצא עובדתי זה. אשר על כן, גם טענתה של מכבי כי הלאומית לא הוכיחה יציגות במכבי פארם ובמגה לאב נדחית.

סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין הערעור של מכבי להידחות ודין הערעור של הלאומית להתקבל.

אשר על כן, אנו קובעים כי יש להכיר במכבי פארם ובמגה לאב כיחידות מיקוח, וכי הלאומית הוכיחה כי היא הארגון היציג ביחידות מיקוח אלה נכון למועד הכרזת היציגות בחודש נובמבר 2015.

בהודעה צוין כי אצל המשיבה מועסקים 200 עובדים ועילות הסיכסוך הן סרוב החברה לנהל מו"מ קבוצי ולחתום על הסכם קבוצי, פעולות החברה לסיכול ההיתאגדות ודרישה לעצור שינויים אירגוניים כולל העסקת עובדי קבלן שנעשים ללא היתייעצות עם ארגון העובדים היציג.

היתייחסות לטענת המשיבה השוללת את יציגות המבקש בשל חברותם של מספר רב יותר של עובדים בהסתדרות העובדים הלאומית לטענת המשיבה, במועד הקובע לא היה ארגון המבקש האירגון שעם חבריו נמנים המספר הגדול ביותר של עובדים, כנדרש בסעיף 3 לחוק הסכמים קבוציים, שכן ביום 2.9.19 הכריזה ההסתדרות הלאומית על יציגותה במשיבה לאחר שהציגה 113 טפסי הצטרפות של עובדי המשיבה החברים בה, יותר מכמות העובדים שהצטרפו למבקש עד למועד זה. כן הוסיפה המשיבה כי רק יומיים לאחר שההסתדרות הלאומית הכריזה על יציגותה במשיבה, הגיש המבקש בקשת תיקון לבקשת הצד, אליה צירף 27 טפסים של עובדים חדשים.

טענות המבקש להתערבות בהתארגנות והפרעה והתנכלות לה בבקשה נטען כי במפעל המשיבה קיימת מחלקה המכונה "מחלקת הג'לי", בה מועסקים כ-60 עובדים.

בהקשר זה נציין את עדותו של העובד וויסאם שחאם בדיון מיום 5.11.19 אשר אישר את חתימתו על טופס הצטרפות לאירגון ההסתדרות הלאומית וכן את המועד שחתם על טופס ההצטרפות (27.8.19).

...

לגבי טענות המבקש להתערבות בהתארגנות, אני נוטה להאמין שאכן הייתה התערבות, אך מאחר שהגעתי למסקנה שמען אינו ארגון יציג – התביעה בגין התערבות זו צריכה להיות מוגשת על ידי העובדים ולא על ידי מען.

אני סבור שדין הבקשה שהגיש ארגון מען – להידחות.

סוף דבר על פי דעתם של השופט גולדברג ונציג הציבור קשי – הבקשה מתקבלת כאמור 143-144 לעיל.

ביום 16.8.16 הודיעה ההסתדרות להנהלת המרכז הרפואי כי הפכה לאירגון היציג בקרב עובדי המרכז, לאחר שהצטרפו אליה 160 עובדים, ומשכך ביקשה להתחיל הליך משא ומתן במטרה לחתום על הסכם קבוצי.

אשר לטענה כי היא חלק מקונצרן "מכבי" מציינת החברה כי היא ישות משפטית עצמאית (וההסתדרות אף ביקשה להתייחס רק למרכז רפואי אחד מבין אלה המנוהלים על ידה), "חברה נכדה של קרן מכבי, קרן עותמנית מסוג מלכ"ר, המצויה בבעלות מלאה של החברים בקרן ולא בבעלות מכבי שירותי בריאות". משכך, אין רלוואנטיות למספר העובדים המועסקים במכבי שירותי בריאות, או לתקציבה השנתי של קופת החולים.

גם בהמשך הבקשה נרשם כי גב' כנטל החלה לפעול בקרב עובדי המרכז הרפואי, לצורך התאגדותם בהסתדרות, "מחודש יולי השנה", וכי "בסמוך לאחר שהחלה את פעילותה, החלה הנהלת בית החולים להיתנכל אליה..." (סעיפים 28-29).

...

במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי הדריך עצמו לפי השיקולים לעיל, והגיע למסקנה כי הפיצוי הראוי בהתחשב בכלל נסיבות המקרה, ולאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מהנפשות הפועלות ומכלול הראיות, הוא 300,000 ₪.

בנסיבותיו של מקרה זה; בהתחשב בכך שלכל הפחות הוכחו שלוש הפרות נפרדות (גם אם מתייחסים לאירוע רב המשתתפים מיום 16.8.16 כהפרה אחת, ואין צורך כי נכריע בכך); ובהתחשב בעוצמת ההפרות, חומרתן והשלכתן על מספר רב של עובדים - לא שוכנענו כי הפיצוי שנפסק חורג מהסביר באופן המצדיק התערבות.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור והערעור שכנגד נדחים.

ביחס ללווי עובדי המשיבה הצהיר מר תובל: "... הלווי של תחרות את שליחי תן ביס (סקובר) החל לאחר פניה טלפונית של שני עובדים בחברה לקראת סוף חודש אוקטובר 2020. בסמוך לאחר פנייתם היתקיימה שיחת הכרות בווידאו בה הישתתפו עובדים נוספים שחברו להתנגדות להתאגדות. בשיחה סיפרו העובדים על רצונם שלא להיות מיוצגים על ידי ההסתדרות. כמו כן סיפרו כי כבר החלו ביוזמתם להחתים עובדים על טפסי ביטול חברות בנוסח דומה לזה שהופיע בעמוד המידע באתר תחרות. לטענת העובדים, במועד השיחה כבר היה בידיהם טפסי ביטול של יותר מ -300 עובדים בחברה. כמו כן סיפרו על יוזמה נוספת מצד עובדים הידועה להם להחתמה על טפסי ביטול חברות בהסתדרות". בעדותו הבהיר כי שני העובדים שפנו אליו לראשונה, בסוף חודש אוקטובר 2020 היו יוסי ברכה ויבגני וכי בשיחת הווידאו שנערכה לאחר מכן הצטרפו שלושה עובדים נוספים.

חלק מהעובדים ששמותיהם מופיעים בטופסי הביטול, כלל לא ידעו שחתמו על ביטול חברות וחלק טענו כי הופעלו עליהם לחצים מצד דרגי הנהלה לחתום על טופסי הביטול.

כך, למשל, בשיחה עם עובד החברה לשעבר בשם מור, טען העובד בפני נציג ההסתדרות: "אני חתמתי לכם שאני איתכם, הם הכריחו אותי לחתום על מיסמך שלהם". בשיחה עם עובד בשם ירון, טען העובד: "אני לא נרשמתי לשם ומעולם לא התנתקתי". בשיחה עם עובד לשעבר בשם נביל, טען שראש הצוות שלח לו את טופס הביטול: "אמר שזה שקרנים, רמאים, מרמים אותכם". מנגד, המשיבה הגישה בדיון מיום 3.5.21 דוגמאות חתימה של שישה מהעובדים הנ"ל (מש/14) מהן עולה כי החתימות על טופסי הביטול דומות למסמכי העסקה עליהם חתמו.

לא בתקנון ההסתדרות, לא על פי נוהל העבודה וגם לא נעשה בו שימוש זולת במקרה זה. הויתור על חתימה ושליחה חזרה יכול שמעיד על חשש שהטרחה עלולה למנוע מהעובד להצטרף.

...

עוד אנו קובעים כי על המשיבה לפצות את ההסתדרות בשל פגיעה בהתארגנות, בסך 80,000 ₪.

בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בפנינו ולתוצאות ההליך, אנו סבורים כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי.

המשיבה תשלם להסתדרות הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בפנינו בקשת צד מטעם המבקשת לסעד זמני כדלקמן: לקבוע כי המבקש הוא ארגון העובדים היציג במשיבה; להורות כי אין ליתן תוקף להודעות הביטול שנמסרו למבקשת בסמוך לאחר הודעת היציגות; ליתן צו המורה למשיבה להימנע מלפנות ולהביע עמדה או להתערב בפעילות הארגונית לרבות להפעיל לחץ לביטול חברות בהסתדרות; ליתן צו המורה למשיבה שלא לפגוע בתנאי עבודתם או שכרם של העובדים שהצטרפו להתארגנות ולהימנע מכל פגיעה בהקף העסקתם, בעמדות העבודה או בהקף השעות הנוספות; ליתן צו המורה למשיבה שלא לפגוע בחברי ועד הפעולה ובכלל זה להורות על ביטול ההליך המשמעתי בעיניינו של מר מיכאלוב ולשלם לו את הפרמיה החודשית.

ביום 23.3.17 הודיעה החברה למבקשת כי על רקע פגמים שמצאה בטופסי ההצטרפות (טופס אחד נושא תאריך מאוחר למועד הודעת היציגות, 19.3.17, 9 טפסים אינם נושאים כל תאריך, ועל רקע ידיעות שהגיעו אליה שלפיה חתמו עובדים על מכתבי ביטול), אין היא מכירה בשלב זה ביציגות עד להבהרת העובדות.

המשיבה מכחישה את טענות המשיב בדבר פגיעה בהתארגנות, איומים על עובדים שהצטרפו למבקשת והתנכלות לחברי ועד הפעולה.

ניסוח טופס אחיד על ידי המעסיק לביטול הצטרפות להסתדרות, שדול העובדים והפעלת לחץ עליהם באמצעות מינהלי החברה לחתום על טופסי ביטול - פעולות אלה הן היתנהגות אסורה שיש בה השפעה לא הוגנת, הפעלת לחץ, הפחדה וכפייה ופגיעה ממשית ואסורה בזכות ההתארגנות של העובדים, ומניעת העובדים מ"חופש בחירה בשאלה אם רוצים הם להצטרף לאירגון עובדים, ואם כן לאיזה ארגון.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור, אנו קובעים כי לא מצאנו שהמבקשת הוכיחה לכאורה את יציגותה נכון ליום 16.3.17 וכי גם ביום 22.3.17 לא עמדה המבקשת בדרישת ה"שליש" העומד ביסוד ההכרה כארגון יציג.

כן לא מצאנו כי הוכח שהמשיבה פעלה לפגיעה בהתארגנות ופגעה בתנאי העסקתם של העובדים המבקשים להתארגן.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.