לשון הרע הנטען
אדרש בתמצית ללשון הרע: בשעה שבין הצדדים התנהלו מספר סכסוכים, ואף הליכים משפטיים, עו"ד קנטור, אשר הגיע להסדר פשרה עם התובעים במסגרת העירעור, שלח בשמה של הנתבעת ואדם נוסף, שני מכתבים, האחד לבנק הלאומי והשני לבנק הפועלים בהם מתנהלים חשבונות של התובעים, הם המכתבים מושא התביעה שלפניי.
בעניינינו לא נטען מהי החובה שהיתה מוטלת על הנתבעת לפרסם את הדברים, ומדוע מערכת היחסים בינה לבין הבנקים חייבה אותה לעשות כן, ונטל ההוכחה בעיניין זה מוטל על הנתבעת.
הטענה לפעולות בלתי חוקיות לרבות בתחומי דיני המס, הנה אף היא, בגדר לשון הרע, שכן אין במילה "לכאורה" כדי לעדן או לסייג בסייג של ממש קיומן של פעולות בלתי חוקיות בחברה; לא רק זאת בהמשך מציין הפונה "רק בכדי לסבר את האוזן, בידי מרשי חוות דעת מומחה בתחום המיסים והחשבונאות", תוך ציון העובדה שמומחה הוא עובד בכיר לשעבר ברשות המיסים.
( הדגשה שלי א.ל. )
כמו כן, תצהירו של צחי אוזן אכן ציין מפורשות את נושא העברת חשבון הבנק בבנק הפועלים מהסניף למחלקת אשראיים מיוחדים אליה מועברים לקוחות המסומנים כבעלי סיכון או חדלי פירעון, ופירט הוא את הקטנת מסגרת האשראי בבנק לאומי וסרוב הבנק להגדיל את הקף הערבויות.
...
סוף דבר
לאחר שבית המשפט בחן את סיכומי הצדדים ואת טיעוניהם, לא מצאתי כי יתר ההגנות המנויות בחוק עומדות לנתבעת.
לאור האמור, התביעה מתקבלת והנני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד סך כולל של 150,000 ₪ כמבוקש על ידם בכתב התביעה ובהשלמת הטיעונים מטעמם.
הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים שפסקתי לעיל, בתוך 30 יום ואם לא, סכומים אלו יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.