סחיטה בכוח, באיומים וגניבה - ערעור על הרשעה וחומרת עונש

מטעם זה החלטנו לזכות את המערערים 1 ו-2 מהאשמה שיוחסה להם במסגרת אישום זה. במסגרת האישום השנים עשר, הורשע המערער 1 בעבירה של קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; פריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין; ושתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

העירעור על חומרת העונש בעקבות זיכויו החלקי של המערער 1 כמפורט לעיל, ומתוך מבט כולל על העבירות בהן הודה, לאחר שחזר בו מערעורו, ומבלי להפחית כהוא זה מחומרת מעשיו, החלטנו להעמיד את עונשו הכולל על 12 שנות מאסר לריצוי בפועל, בנכוי ימי מעצרו (כולל הפעלת עונשי מאסר על תנאי), במקום 20 שנות מאסר שהוטלו על המערער 1 על ידי בית משפט קמא.

המערער 2 – אבי לויה העירעור על הכרעת הדין במסגרת האישום התשיעי, הורשע המערער 2 בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; סחיטה בכוח שהביאה לידי מעשה, לפי סעיף 427(א) סיפא ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ובעבירה של היזק בחומר נפיץ תוך סיכון חיי אדם בצוותא, לפי סעיף 454 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

המערער 2 קיבל את המלצתנו וחזר בו מהערעור על הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בגדרי האישום התשיעי, ולפיכך הננו דוחים את העירעור בנוגע לאישום זה. במסגרת האישום האחד עשר, הורשע המערער 2 בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; וסחיטה באיומים שלא הביאה לידי מעשה, לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

...

כפי שציינו בפתח הדיון באישום השלישי, ראינו מקום לקבל חלק מטענותיו של המערער 1 ביחס להרשעתו, וכן לקבל את ערעור המדינה הנסב על אישום זה. באשר לערעורו של המערער 1 ביחס לאישום השלישי, אנו סבורים שיש לדחות בעיקרן את טענותיו ביחס להשקעה בפרויקטים, אשר תוקפות – ולו בחלקן – ממצאי עובדה ומהימנות של בית המשפט המחוזי.

בהמלצתנו, משך המערער 3 את ערעורו בהקשר לאישום זה, והננו דוחים את הערעור לגבי האישום השביעי.

המערער 3 קיבל את המלצתנו וחזר בו מהערעור לעניין האישום האחד עשר, ולפיכך הננו דוחים את הערעור בקשר לאישום זה. במסגרת האישום השנים עשר, הורשע המערער 3 בעבירה של קבלת נכס שהושג בעוון, לפי סעיף 412 לחוק העונשין.

לאחר שנתנו דעתנו למכלול הנסיבות, לרבות לעובדה כי המערער 3 נתון במעצר בית באיזוק אלקטרוני מזה תקופה ארוכה, ולכך שהוא חזר בו מהערעור על הרשעתו בדין, דבר המבטא קבלת אחריות מסוימת על מעשיו, החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בפועל על 40 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 17.3.2014 ועד ליום 29.9.2014.

ע"פ 9009/08 ווחיד עוואלי : עבירות של סחיטות באיומים, גניבה, חבלה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – המערער נדון ל-5 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי, כן הופעלו במצטבר שני עונשי מאסר על תנאי שעמדו נגדו, כך שתקופת המאסר הכוללת עמדה על 6 שנים וארבעה חודשים.

מאחר וב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רבה - 25 פסקי דין במספר, נביא פה מידגם ממנה: ע"פ 2967/10 מרטין פנטו נ' מדינת ישראל: נדחה ערעור על העונש, בו נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות על עבירה של סחיטה באיומים והיזק לרכוש בזדון.

גם מעורבותו של אמסלם עליו נגזרו 17 חודשי מאסר בפועל, היתה גדולה מזו של הנאשם, הן מבחינת סעיפי האישום בהם הורשע (סחיטה בכוח ושלוש עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות) והן מבחינה זו, שלקח חלק לא רק במקרה הספציפי נשוא כתב האישום עסקינן, אלא במסכת התקיפות והאיומים כנגד המתלונן שהחלו כבר בארץ ולאחר מכן גם בחו"ל. באשר לפסיקה אותה הגישה המאשימה, יש לאבחן אותה מעניינו, שכן נסיבות העבירות היו חמורות יותר, דובר באישומים נוספים לעבירה דנן, בבצוע עבירת סחיטה במשך תקופה ארוכה, בנאשמים בעלי עבר פלילי עשיר, במקרה אחד הנאשם אף ביצע את העבירה כאשר היו תלויים ועומדים כנגדו עונשי מאסר על תנאי.

...

לסיכום טען ב"כ הנאשם כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם עונש של עבודות שירות.

לאור הנסיבות האמורות אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

(עוד לעניין זה ראו: סנג'רו בועז, מי מעוניין במאסרים מרובים וממושכים יותר? על הצעת חוק העונשין (תיקון: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה(תשס"ה- 2005), עלי משפט (התשס"ו) עמ' 247, 257-260) לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרא ולקולא החלטתי להעמיד את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם ולהטיל עליו את העונשים הבאים כדלהלן: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, תקופת מעצרו של הנאשם לא תנוכה.

בעיניינו של הנאשם, אביא להלן פסיקה רלבאנטית, וכאמור, בסופו של יום שאלת קיומו של קרבה לסייג על רקע מצבו הנפשי תלקח בחשבון לקביעת מיתחם עונשי ראוי: ע"פ 3591/07 טרקין נגד מדינת ישראל [1.12.08]: המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה לשם גניבה, הפרעה לשוטר ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

המשיב הודה והורשע בעבירות של סחיטה בכוח ואיומים והושת עליו עונש של 20 חודשי מאסר, שכלל הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים בחופף.

עם זאת, לאור עברו הנקי של המערער, ההיתנהגות שהיתה חריגה עבורו, רגשות האשם עמם היתמודד ותשלום פיצוי מיידי, העירעור על חומרת העונש היתקבל ועונש המאסר בפועל הועמד ברף התחתון של המיתחם – דהיינו 5 שנות מאסר בפועל.

...

פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות אני קובעת, שהמתחם לו עתרה התביעה הוא מתחם ראוי ולוקח בחשבון קיומו של קרבה לסייג לפי סעיף 40ט(א)(9); לכן, מתחם העונש ההולם את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות נע בין 7 - 10 שנות מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בסופו של יום, בהתחשב בכל הנתונים המורכבים של הנאשם ובעברו הפלילי והתנהלותו, המצביעים על מסוכנות רבה, החלטתי היא, כי יש למקם את עונש של הנאשם באמצע המתחם שנקבע.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל בן 8 שנים ו – 6 חודשים מיום מעצרו: 11.7.18; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות אלימות מסוג עוון.

דיון והכרעה: כאמור, הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן אשר עניינן, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים.

כן ראו ע"פ 5968/13 זרי נ' מדינת ישראל (26.12.13), שם נדון עניינו של מערער שהורשע בעבירות שעניינן, סחיטה בכוח, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות וגניבה.

כן ראו ע"פ 7438/08 יגודייה נ' מדינת ישראל (27.5.09), שם נדון עניינו של מערער שהורשע בעבירות של סחיטה בכח, סחיטה באיומים, גרימת חבלה חמורה ותקיפה בנסיבות מחמירות.

בבית המשפט העליון זוכה המערער מעבירת גרימת חבלה חמורה והורשע, תחת זאת, בעבירת תקיפה ועונשו הועמד על שלוש וחצי שנות מאסר בפועל.

...

כן הנני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לולדיסלב ניקישנוב (עד תביעה מס' 1) בסכום של 2,000 ₪.

הנני מורה על הפעלת שני עונשי מאסר מותנים האחד בן 12 חודשים והאחר בן 8 חודשים אשר תלויים ועומדים כנגד הנאשם ואשר הוטלו עליו בת"פ 8889-06-13 של בית משפט השלום בקרית שמונה, זאת בחופף זה לזה וכאשר 6 חודשים מהם ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם כאן והיתרה בחופף לו, כך שהנאשם ירצה סך הכול 21 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 13.8.14.

כן הנני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לולדיסלב ניקישנוב (עד תביעה מס' 1) בסכום של 2,000 ₪.

בית משפט עמד לא אחת על חומרתה של עבירת הסחיטה באיומים ועל הצורך להטיל בגינה ענישה מוחשית הכוללת רכיב ממשי של מאסר בפועל: "סחיטה באמצעות איומים פוגעת באופן ניכר בשלום הציבור, בשגרת חייו ובבטחונו. עבירה זו פוגעת במירקם חייהם של הנסחטים, במישור האישי והכלכלי. המבצע אותה בוחר לעשות לעצמו דין עצמי ופוגע בקניינו ובחירותו של קורבן העבירה [...]. מסכת האיומים שאותה מפעיל הסוחט כלפי הנסחט עלולה פעמים רבות לכפות על הנסחט 'קשר של שתיקה' אשר יָקשה עליו להתלונן. מדיניות ענישה מחמירה עשויה לסייע בשבירת קשר השתיקה. יש בכוחה לתמרץ את הנסחט להתלונן ולהרתיע את הסוחט" (ע"פ 5769/14 אלרואי נ' מדינת ישראל).

ע"פ 1430/12 אבולקיען נ' מדינת ישראל  המערער הורשע בעבירות סחיטה באיומים, סחיטה בכח ואיומים בכך שבעת שהועסק כקבלן משנה סחט במשך מספר חודשים באיומים כספים בשווי של כמאה ושלושים אלף שקלים וגרם לקבלנים אחרים נזקים של עשרות אלפי שקלים.

ע"פ 2935/19 פאוזי משהראוי ואח' נ' מדינת ישראל – הנאשמים הורשעו בעבירות של סחיטה בכוח, בכך שדרשו מהמתלונן לשלם להם כסף עקב חשד שביצע גניבה, דרשו ממנו להחזיר את הכסף והיכו אותו בכל חלקי גופו .

ערעור על חומרת העונש היתקבל, ועונשו של הנאשם הוקל ל- 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לאור המלצות שירות המבחן.

...

גזר דין נאשם 2 אני גוזר על הנאשם 2 מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 21.2.22 ועד היום.

אני גוזר על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, את העבירה בה הורשע או עבירה של סחיטה באיומים.

אני גוזר על הנאשם 2 קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר.