מעמד עובדי כוח אדם כעובדי מדינה

הגבולות והגדרות שקבע המחוקק למתן ההטבה לתכליות שונות, מאזנת בין תכלית החוק לבין תקציב המדינה "שאינו בור ללא תחתית". מדברי הכנסת עולה כי תכלית תיקון 12 לחוק הגימלאות, הייתה השוואת תנאי פרישת השוטרים לתנאי הפרישה של משרתי הקבע בצבא ועידוד כוח אדם איכותי להצטרף לשורות המישטרה.

המחוקק בחר להשוות את תנאי הפרישה של שוטרים וסוהרים לחיילים משרתי הקבע, מתוך הכרה בדמיון הקיים בתנאי השרות הקשים והייחודיים של קבוצות אלה, לעומת תנאי השרות של עובדי מדינה אחרים: "אופי התפקידים הקף האחריות, חומרת המשמעת, בסיכונים ובזמן ללא סייג המוקדש לבצוע התפקידים" (ראו להלן בדבר ההסבר להצעת החוק לתיקון מס' 12 לחוק הגימלאות במסגרתו הוסף סעיף 79א לחוק הגימלאות).

סיכונים אלה אינם נובעים בהכרח מזהותו האישית או מאופי תפקידו של החייל כ"לוחם" דוקא, אלא ובעיקר ממעמדו כחייל באירגון צבאי ביטחוני המופקד על ההגנה של ביטחון מדינת ישראל.

...

לטעמנו, בחינה מהותית של תוכן הפנייה מיום 12.11.19 הוא תביעה להכיר בתקופה שקודם לכן לא הוכרה בעת קביעת היקף זכאותן של המערערות לגמלה.

לשונו המפורשת של סעיף 79א לחוק הגמלאות קובעת כי ניתן לצרף לתקופת שירותו של שוטר, תקופה קודמת שבה שירת "בשירות חובה". אין כל עיגון לשוני או ענייני למסקנה שהתנדבות יכולה לקיים את דרישת "החובה" שבשירות חובה, וממילא התנדבות לשירות לאומי במסגרת האגודה להתנדבות אינה היכולה להיחשב בשירות בצבא הגנה לישראל .

סוף דבר הערעור נדחה.

לכאורה, רק מי שעוצם עיניים בחוזקה, לבל ייחשף לנתונים ולמציאות שאינם נוחים לו, עשוי לטעון כי עובדים למסעדה סופקו בעיסקה כשרה שלא עוררה – אף לא הייתה צריכה לעורר, את חשדו ולגרום לו לבדוק את מעמד עובדי המסעדה, שעה שהוא יודע אל נכון שלפחות אחד מהם הוא תושב השטחים.

יש איפוא חשד סביר מוצק, מבוסס ואיתן, לגבי נתונים אלה: ראשית, המסעדה בכלל והעורר בפרט לא התקשרו בהסכם מסודר בכתב עם חברת כוח אדם אשר במסגרתו היא הצהירה כי היא מחזיקה ברישיון לאספקת כוח אדם, כי היא עורכת בדיקות של העובדים שאותם היא מספקת למסעדה ומתחייבת לוודא כי אין ביניהם תושבי שטחים אשר אינם מחזיקים בהיתרים כחוק לשהות בישראל ולעבוד בה. זהו חסר תמוה אשר מעיב על טענתו של העורר כי היתנהל בצורה לגיטימית, מסודרת, אל-מול חברת כוח אדם מתוקנת.

פסק-דינו של כב' השופט י' דנציגר ברע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל פסקאות 10-9 (2009) שופכים אור על מטרותיו של תיקון 26 וההסדרים שנחקקו במסגרתו: "[...] הדרך שעל רשויות אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט לנקוט בה על מנת להירתם למאמץ שירוש תופעת השוהים הבלתי חוקיים היא להיתמקד בתושבי מדינת ישראל שמסיעים, לינים ומעסיקים שוהים בלתי חוקיים [...]. המסך שצריך לצאת תחת ידיהם של רשויות אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט אל תושבי מדינת ישראל היא שעליהם להמנע מהושטת סיוע לשוהים בלתי חוקיים. כל מי שינהג שלא על פי מצוות הדין הרי שתמוצה עמו מלוא חומרת הדין" [ור' ע"ק (של' נצ') 46467-01-17 חסן נ' מדינת ישראל (2017)].

...

אין בידי לקבל את טענת העורר – שלא נכללה בנימוקי הערר והועלתה רק על-פה בדיון, כי לא ניתנה לו שהות הולמת להיוועץ בעורך-דין בטרם השיב לאזהרה שנסבה על מתן צו סגירה לעסק לפי חוק הכניסה לישראל.

אין בידי לקבל את טענת העורר כי המענה בכתב לא הגיע לידיו.

סיכומם של דברים אני קובעת אפוא כי בכפוף להתקיימותם של מלוא התנאים המצטברים שלהלן, ניתן יהיה לשוב ולפתוח את המסעדה, זאת החל מיום 10.3.2023 ואילך: ראשית, החברה שמפעילה את המסעדה ובעלי המניות בה יחתמו על התחייבות להימנע מעבירה על חוק הכניסה לישראל ובתוך כך להימנע מלהעסיק במקום – בעצמם במישרין או באמצעות צד שלישי, תושבי הרשות הפלסטינית שאין באמתחתם אישורי כניסה ועבודה כדין בישראל.

[footnoteRef:2] כמו-כן נקבעו לו אחוזי נכות לצורך גמלאות בשיעור של 55% לצמיתות, ונכתב כי "מאחר ונפסלת לעבוד בתפקידך התקני כעובד הוראה ובכל תפקיד אחר בשירות המדינה אנו מעבירים את המסקנות הרפואיות אל מנהל תחום גמלאות ופיצויים באגף כח אדם בהוראה לקביעת תאריך הפסקת עבודתך". [2: נספח 1 לתצהיר התובע.

[footnoteRef:46] נזכיר גם כי היתקיימה פגישה במשרדי ארגון המורים, ביום 30.8.18, בנוכחות התובע, נציגי הנתבעת, מר חוטר ויו"ר ארגון המורים, ובמעמד הפגישה חזר ושטח התובע את טענותיו לגבי אופן סיום עבודתו בנתבעת.

...

על כן, בהעדר תחשיב מפורט מטעם התובע שלוקח בחשבון את הנתונים העולים מן התלושים, מצאנו כי יש לקבל את החישוב שהציגה הנתבעת, ולכן זכאי התובע לדמי מחלה בסך 32,440 ₪.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 150,000 ₪.

בנוסף, נוכח תוצאת ההליכים, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

משנקבע על ידי בית הדין כי נתבעת 2 סיפקה שירותי כוח אדם, פנה בית הדין לבחון כיצד ניתן ליישב את הסתירה אשר לכאורה עולה בין סעיף 12 א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, לפיו עובד אצל קבלן כוח אדם המועסק למשך תקופה העולה על 9 חודשים רצופים "ייחשב כעובד המעסיק בפועל", לבין הוראות חוק שירות המדינה (מנויים), התשי"ט-1959 הקובעות את אופן קבלת עובדים לשירות המדינה.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". בהקשר זה נפסק בע"א 9382/02 בולוס ובניו – חברה לאירוח ותיירות בע"מ – בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (10.6.08) כי: "המבחן המקובל לגיבוש עילת תביעה לצורך היתיישנות הוא מועד קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע, המקיימת בידיו מערכת עובדות חיוניות הנדרשות לביסוס תביעתו, שניתן להוכיחן ולזכות בסעד המבוקש." כמו כן, בע"א 10192/07 פיסגת אשדוד הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ – חן גל השקעות ומסחר בע"מ (24.5.10) ציין בית המשפט העליון בהקשר זה כי: "הכוונה היא למועד קונקריטי שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט, והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות, היה זוכה בסעד המבוקש; לצורך היוולדה של עילת התובענה נידרש, איפוא, כי יהא בידי התובע כוח תביעה מהותי המאפשר לו לפנות לערכאות, לזכות בבירור תביעתו, ולקבל את הסעד המבוקש. כח תביעה מהותי זה מותנה ביכולתו הממשית והדיונית של התובע להעמיד את המחלוקת להכרעה שיפוטית בלא תנאי מוקדם." בע"ע (ארצי) 1616/04 פיליפ טיברמן – מקורות חברת מים בע"מ (8.1.06) (להלן: עניין טיברמן) היתייחס בית הדין הארצי לשאלת היתיישנות תביעה על עצם קביעת סטאטוס של עובד וההשלכות הכספיות הנובעות מכך וציין: "תביעה על עצם קביעת הסטאטוס של עובד וההשלכות הכספיות הנובעות מכך ככלל, לא תדחה מפאת טענת ההתיישנות, גם אם מערכת היחסים בין העובד והמעביד החלה שנים רבות לפני הגשת התביעה. כללי ההתיישנות יבחנו לאור העילות הנובעות מיצירת הסטאטוס החדש. כך למשל: תביעה לפצויי פיטורים נוצרת עם סיום יחסי העבודה וכללי ההתיישנות יבחנו מאותו מועד. כך גם אם העובד היה זכאי לתוספת שכר כלשהיא כתוצאה מקביעת מעמדו כ"עובד", כי אז יחולו כללי ההתיישנות באופן שאותו עובד יהא זכאי לאותן תוספות שבע שנים לאחור ממועד הגשת התביעה" בפסק הדין בעיניין ע"ע (ארצי) 533/09 עופרה אילן ואח' – שרותי בריאות כללית (15.6.2011) (להלן: עניין עופרה אילן) עמד בית הדין הארצי על התכליות שביסוד מוסד ההתיישנות והאינטרסים שהוא מבקש לאזן ביניהם: "במערך האיזונים ניצבת מן הצד האחד זכותו המהותית של התובע, שיש לאפשר לו לממשה בערכאות השיפוטיות - בתהליך שעשוי לארוך זמן וכפוף לעלויות, אילוצים וקשיים שונים שיש לאפשר זמן סביר לצורך היתגברות עליהם ... זכות הגישה לערכאות אף הוכרה כזכות בעלת אופי חוקתי, תוך שהדבר מחייב "הצרה, ולא הרחבה, של המחסום הדיוני בגין היתיישנות, המונע הכרעה בתביעה לגופה"..

...

שעה שתביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נטענת באופן כללי, ללא הפנייה למקור סמכות כלשהו, ואף משקבענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי נקלט בשירות המדינה ללא שנות הוותק שלו, וכי המדינה פגעה בזכויות המגיעות לו, ודחינו את מלוא רכיבי השכר אשר נתבעו על ידו – הרי שלא שוכנענו כי יש מקום לפסוק בענייננו פיצויים עונשים, ותביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נדחית.

סוף דבר משכך התביעה נדחית.

בנסיבות העניין שוכנענו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהודעה זו צוין, בין היתר: "אם העסקתך בשנת הלימודים הנוכחית הייתה לתקופה קצובה ובגין העסקה זו קיבלת הודעה על הפסקת עבודה, הרי שאם תועסק/י בשנה הבאה, תוערך שוב עבודתך ויוחלט לגבי המשך העסקתך. אם העסקתך בשנת הלימודים לא הוגבלה לתקופה קצובה, הרי שבשנת הלימודים הבאה תועסקי/י במעמד של עובד הוראה בתקופת ניסיון, תוערך שוב עבודתך ויוחלט לגבי המשך העסקתך. הודעה על פרטי השיבוץ לשנת הלימודים הבאה, תנתן לך בתחילת עבודתך אם תשובץ/ תשובצי לעבודה...". התובעת נחסמה לשבוץ לשנת היתמחות נוספת בישיבת מערב שומרון בשנת הלימודים תשפ"ב, בהודעת החסימה שהופיעה במערכת פורטל עובדי הוראה (21.7.21) צוין: "מתמחה לא עבר היתמחות, יש לבצע היתמחות חוזרת. לצורך פתיחת השיבוץ יש להעביר במייל לאגף היתמחות ... אישור ממוסד אקדמי של רישום לסדנת היתמחות לשנה זו, סמל מוסד שמבקש לקלוט את המיתמחה ותעודת זהות של חונך". בו ביום (21.7.21) התובעת פנתה לאגף כוח אדם בהוראה מחוז מרכז, באמצעות מערכת פורטל עובדי הוראה לבירור "המשמעות של אי מתן קביעות כאשר עוברים בית ספר". בתשובה לפנייתה השיבה גב' פנינה איברגימוב, מחלקת כוח אדם מחוז מרכז, כי "בהמשך לשיחתנו, מבדיקה נמצא כי קיים אישור מהסתדרות המורים להארכת ניסיון שנה שנייה. מעמדך בשנה"ל הבאה הינו הארכת ניסיון שנה שניה. לבירורים נוספים בנושא יש לפנות למפקח מר אהרון אדלר במייל... כמו כן יש לפנות למחלקת סטז' על מנת להרשם להתמחות". בו ביום (21.7.21) פנה מר זוסמן בהודעת ווטספ לתובעת בהמשך להודעת אגף לכוח אדם שהתקבלה בישיבה, ובקש כי תעיין בה ותודיע לו תוך 14 יום מה בכוונתה לעשות, על מנת שניתן יהיה להערך והציע לה לדבר עם המפקח.

בהתאם לפסיקה, אין בחלוף הזמן ובהמשך עבודה לאחר תקופת ניסיון כדי להעניק 'אוטומאטית' לעובד מעמד של קביעות, בהעדר קבלת כתב מינוי מנציבות שירות המדינה בדרך הקבועה בחוק, לאחר שהתמלאו בו כל התנאים הקבועים בתקנון שירות עובדי הוראה (ע"ע 300321/97 יפרח - המועצה המקומית נתיבות, ניתן ביום 19.2.02).

...

רק ברכיב אובדן ההשתכרות מתקבלת התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן השתכרות שנת לימודים תשפ"ב וזכויות נלוות בסך של 48,932 ₪.

בהתחשב בהיקף התביעה לכתחילה , בהשתלשלות הדברים ובתוצאה, הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך של 5,000 ₪.