מאסר בפועל בגין נהיגה בשלילה

· בתאריך 29.10.18 נדון ל -4 חודש מאסר בפועל בגין 2 עבירות של נהיגה בזמן פסילה ו2 עבירות של נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע.

לכן, כאשר ברור כי העניין נשקל על ידי הגוף המחוקק ונשלל, לא ניתן לפרש את החוק כאילו התכוון להכליל גם את עבירת הסרוב להבדק כ'עבירה מפעילה', כאשר המחוקק נתן את דעתו על כך והחליט בפירוש שלא לעשות כן. חומרת עבירת הסרוב.

...

לכן עתירת המאשימה להפעלת סעיף 40א, נדחית.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ובשים לב למתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם אני מוצא להטיל עליו את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 5.9.23.

סיכומו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות.

כן ציינה ב"כ המאשימה פסיקה המלמדת על מיתחם ענישה העומד על בין שבעה ל- עשרים חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, הדגישה את מסוכנותו של הנאשם, בין היתר בהתבסס על כך שחזר וביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה בתוך 4 חודשים ועל הצורך להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות תעבורה.

כן ציינה שהנאשם מצוי מזה קרוב לשנתיים בהליכים משפטיים, כל עבירותיו, מלבד שתיים, הן מסוג בררת משפט ואחת מהעברות בגינן נשפט בבית המשפט (ככל הנראה הכוונה הינה להרשעתו הראשונה בגין נהיגה בפסילה), נעברה תוך כדי ההליכים בעננינו.

בהתייחסו לעונש קבע בית המשפט העליון: "העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים" במסגרת עפת (חי') 59800-02-21  מוחמד יונס נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 19.4.21) קבע בית המשפט המחוזי בחיפה את הדברים הבאים: "עיון בפסיקה מלמד כי מיתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר מותנה הכולל פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת עד 24 חודשי מאסר בפועל וכי תקופת המאסר בפועל תיקבע בהתאם לנסיבות והעבר התעבורתי..

...

 מכל האמור לעיל, דומני כי מתחם הענישה במקרה שבפני, בו הורשע הנאשם בעבירה שניה של נהיגה בזמן פסילה בנסיבות אשר נבעו מטעותו בהבנת המצב המשפטי, נע בין הטלת מאסר מותנה ועד עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים ועונש פסילה בפועל לתקופה שבין מחצית השנה לשלוש שנים, עונש פסילה מותנה וקנס.

בשקלול כל האמור לעיל, הרי שלהבנתי עומדת ענישתו הראויה של הנאשם בכל בנוגע לרכיב המאסר בפועל בחלקו התחתון של מתחם הענישה ולחלקו המרכזי התחתון בכל הנוגע לרכיב הפסילה בפועל.

מכל האמור לעיל, החלטתי לעיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

כמו כן נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" - (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.2011).

יש לציין כי בגין הרשעתו האחרונה, בתאריך 26.11.2020, נידון המשיב ל- 18 חודשי מאסר בפועל בגין מספר עבירות תעבורה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, תוך הפעלת מאסר מותנה קודם והפסקת עבודות שירות שריצה במסגרת הליך קודם.

...

להמחשת האמור לעיל יפים הדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (26.05.2005): "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר במערער המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור" – (שם, פסקה 8).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ומשום שערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין עם הנאשם, בקבלת ערעור המדינה - (ע"פ 8381/17 ‏מדינת ישראל נ' איכילוב (24.4.2018)), הערעור מתקבל באופן חלקי כלהלן: אני גוזר על המשיב 7 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 10 חודשים כפי שהוטל על המשיב בפל"א 7626-11-20, באופן ששלושה חודשים יופעלו במצטבר ושבעה חודשים יופעלו בחופף.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה על תנאי למשך 6 חודשים שנפסק בתיק פל"א 7626-11-20 וזאת באופן חופף לעונש הפסילה בפועל שהוטלה בתיק זה. רשמתי בפני כפי שהצהיר המשיב כי אין בידיו רישיון נהיגה להפקדה, לכן תחילת מניין הפסילה מיום שחרורו ממאסר בהליך זה, ללא צורך בהפקדה.

בתי המשפט בערכאות השונות עמדו על חומרתה של עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה וכפי שקבע כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] מיום 23.4.2012: "...נהיגה בלי רישיון משמעה הסטאטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת כי משמעות נהיגה כזאת, בהעדר ביטוח היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור". לאחר עיון בפסיקה אותה הגישו הצדדים ופסיקה נוספת אני קובע כי מיתחם הענישה בגין עבירה של נהיגה בפסילה הינו מאסר לתקופה של 6 חודשים ועד ל 24 חודשים, בקשר לפסילת רישיון הנהיגה במקרים אלו המיתחם נע בין 6 חודשי פסילה ועד 5 שנות פסילה, לעניין זה ראה עפ"ת (ת"א) 12360-09-11 ישראלי נ' מדינת ישראל כב' השופט רענן בן -יוסף, אישר עונש של מאסר בפועל למשך 8 חודשים למי שנהג בפעם הראשונה בזמן פסילה.

בדרך כלל, כאשר מדובר בהרשעה ראשונה בגין נהיגה בזמן פסילה, לא נוהגים בתי המשפט להטיל מאסר בפועל אלא מאסר מותנה וגם אלו לתקופות המאפשרות הטלת עבודות שירות במקרה של הישנות העבירה.

...

בבקשת רשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט לעליון ראה רע"פ 4202/14 אושר פסק הדין, בעפ"ת 43966-08-13 זידאן נ' מדינת ישראל נקבע כי מתחם פסילת הרישיון ההולם, בהתייחס למי שנהג בזמן פסילה נקבע טווח של 6 חודשי פסילה ועד לחמש שנות פסילה מהמקובץ עולה כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין מספר חודשים ל-10 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 2000 ₪ לתשלום עד לא יאוחר מיום 15/5/24.

אני מורה על הארכת עונש המאסר המותנה למשך 12 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בבת ים בתיק גמ"ר 6883-11-18 ביום 10/6/20, בשנתיים נוספות.

רע"פ 280/16 חאזם רדיע נ' מ"י, אושרו 9 חודשי מאסר בפועל בגין נהיגה בזמן פסילה בשתי הזדמנויות.

...

אינני מקבלת טענת הסניגור כי הנאשם לא הבין משמעות הענישה היות ונשפט בהיעדרו.

בנוגע לרכיב הפסילה, נוכח גילו הצעיר של הנאשם, מצאתי מקום שלא למצות עמו את הדין, על מנת לאפשר לו אופק נורמטיבי בעניין זה. לאור כל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר שריצה בתיקים הנלווים לתיקים שצורפו, שמספרם: 9917-02-22 ו 2463-11-23.