חישוב פיצוי בגין עוגמת נפש פיצוי על נזק לא ממוני

בפסק הדין בת"ק (ת"א) 4420-12-14‏ ‏ עופר כהן נ' אייר פרנס (5.4.2015) מפי כבוד השופטת א' בוסני נדון איחור בהגעת מזודה, כאשר בית המשפט מוצא, שלמרות הסיפא לסעיף 29 לאמנה "אין מניעה לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ממשית לנוסע, ובילבד שסכום הפצוי לא יעלה על מהסכום המירבי הקבוע באמנה". בפסק הדין בת"ק (ת"א-יפו) 47879-05-15 בן ארמי ואח' נ' לופטהנזה (9.1.2016) בכל הנוגע לאיחור בהגעת כבודה, שנמסרה להם באיחור של יום, קבעה כבוד השופטת א' בוסני, שלתובעים מגיעים פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 900 ₪, כאשר לדעתה, הסעיף על פי לשונו שולל אפשרות לפצוי בגין עוגמת נפש ונזק לא ממוני ובפסיקה קיימת מחלוקת פוסקים לעניין זה, כאשר דעתה עם אלה הפוסקים שבמקרים מתאימים בית המשפט מוסמך לפסוק גם פיצוי בגין עוגמת נפש, כדי תיקרת הפצוי על פי האמנה.

בהקשר זה הגדילה האמנה עשות וקבעה סוג מיוחד של מטבע בנלאומי, שישמש אמת מידה לחישוב הסכום Special drawing rights"" שערכו מבוסס על ממוצע של מספר מטבעות בנלאומיים (דולר ארה"ב, יורו, יואן סיני, ין היפני והפאונד הבריטי).

...

המערערת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

כך גם מקובלת עלי המסקנה לפיה מחד גיסא תוכר אותה עוגמת נפש כתוצאה מהעיכוב, ומאידך גיסא, גם האמור כפוף לתקרת הפיצוי.

סבורני כי יש מקום לבחון את הוראות סעיף 17 לאמנת ורשה והמקבילה לסעיף 17(1) באמנת מונטריאול בהבדל מסעיף 19 לאמנת מונטריאול, הוא הסעיף עליו התבססה התביעה מושא הערעור.

כאמור התובע תבע פיצוי על פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע ופצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו. בהתאם למפורט בתצהירו של התובע, ביום 30.7.17 זומן על ידי גולן, מעסיקו, להגיע למשרד הנתבעת בנתניה.

בפסיקה נקבע לענין עגמת נפש: "הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כיוון שלא ניתנה לעובד היזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו (ראו ענין פלוני; וע"ע (ארצי) 25805-12-11‏ מדינת ישראל נ' מירון חומש (29.11.16). בענין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי" (ההדגשה שלנו).

מדובר בעובד שעתי שעבד במשך חודשיים וחצי שישה ימים בשבוע, ולכן יש לערוך את החישוב לפי סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית), שלפיו: "(ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים בחלק משנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה –

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

בהתחשב בסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

מכל מקום, כמפורט לעיל מצאנו שיש לחייב את הרשות בפצוי בגין פגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה בדבר קיצור תקופת ההעסקה לפי הסכם ההארכה האחרון, ואין מקום לפסוק כפל פיצוי בהקשר זה. השלמת פיצוי פיטורים התובעת טענה שיש לחשב את פצויי הפיטורים להם היא זכאית בהיתחשב בותק במקום העבודה החל משנת 2005.

] לא מצאנו שנסיבות המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בנוסף על הפצוי שנפסק בגין פיטורים שלא כדין.

בהקשר זה נפסק בע"ע (ארצי 25805-12-11 מדינת ישראל – מירון חומש (29.11.16): "יתכן - ואיננו נדרשים להכריע בעיניין זה לעת הזו - שבפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני יש מקום להבחין בין פיצוי המוענק מכח הוראת הדין כאשר ה"מעשה האסור" נוגד הוראת חוק (כגון פיטורי עובדת בהריון בנגוד להוראות חוק עבודת נשים או פגיעה אסורה מכח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988) לבין "מעשה אסור" המנוגד לעיקרי הצדק הטבעי ואשר הוכר ככזה מכח ההלכה הפסוקה (כגון פגיעה בזכות השימוע).

לכשלעצמי, איני סבורה כי יש מקום לפצוי נוסף שכזה מקום שאין מדובר בפצוי סטאטוטורי, ועל הדיין היושב בדין לשקול את כל רכיבי הנזק הלא ממוני (חומרת המעשה ועוגמת הנפש שנגרמה בגינו) במסגרת פיצוי אחד כולל" בנסיבות המקרה כאן נפסק פיצוי בהתייחס לנסיבות סיום העסקת התובעת.

...

] לא מצאנו שנסיבות המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בנוסף על הפיצוי שנפסק בגין פיטורים שלא כדין.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

 הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.

התובעים צרפו לכתב התביעה טבלה אשר מונה את חישוב הפיצויים בגין האיחור במועד מסירת הדירות.

מטעמים אלה עתרו התובעים לפצוי על סך 783,180 ₪ בגין עגמת נפש.

(1) אני מחייב את מדמוני נדל"ן לשלם לתובעים פיצויים בגין ההפרש בין מחיר הדירה המוסכם לבין המחיר ששולם, כדלקמן: תובעים/דירה ההפרש בין המחיר המוסכם לבין המחיר ששולם נועה ואיתי הורוביץ 552,702 ₪ שני וגיא שדה 388,819 ₪ טל ו****ה שורק 382,378 ₪ שלומי ונלי כחלון 959,013 ₪ אראלה קריטי 641,920 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 666,166 ₪ מלכה וצבי פרידמן 692,920 ₪ אינה זלבנסקי ואופיר רביע 916,833 ₪ הילה וייס צפריר 1,270,442 ₪ שי מעוז מזעקי 595,822 ₪ שרה ודוד רוסו 1,064,971 ₪ סה"כ 8,131,986 ₪ (2) אני מחייב את מדמוני נדל"ן לשלם לתובעים פיצוי בגין העיכוב במסירת הדירות כדלקמן: תובעים סך הפצוי בגין איחור במסירת הדירה נועה ואיתי הורוביץ 90,483 ₪ שני וגיא שדה 77,612 ₪ טל ו****ה שורק 44,032 ₪ אראלה קריטי 87,000 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 105,193 ₪ מלכה וצבי פרידמן 85,838 ₪ אינה זלבנסקי ואופיר רביע 108,225 ₪ שי מעוז מזעקי 142,258 ₪ שרה ודוד רוסו 289,032 ₪ סה"כ 1,029,673 ₪ (3) אני מחייב את מדמוני נדל"ן לשלם לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני כדלקמן: שם התובע סך פיצוי בגין עוגמת נפש נועה ואיתי הורוביץ 50,000 ₪ שני וגיא שדה 50,000 ₪ טל ו****ה שורק 63,665 ₪ נלי ושלומי כחלון 50,000 ₪ אראלה קריטי 25,000 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 50,000 ₪ מלכה וצבי פרידמן 50,000 ₪ אינה זלבנסקי ואופיר רביע 50,000 ₪ הילה וייס צפריר 25,000 ₪ שי מעוז מזעקי 25,000 ₪ שרה ודוד רוסו 50,000 ₪ סה"כ 488,665 ₪ (4) אני מחייב את מר מדמוני לשלם לחברי דור ב פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב כדלקמן: תובעים/דירה ההפרש בין המחיר המוסכם לבין המחיר ששולם נועה ואיתי הורוביץ 552,702 ₪ שני וגיא שדה יטח 388,819 ₪ אראלה קריטי 641,920 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 666,166 ₪ מלכה וצבי פרידמן 692,920 ₪ שי מעוז מזעקי 595,822 ₪ סה"כ 3,538,349 ₪ מובהר כי בכל מקרה סך הפצוי לו זכאים התובעים בגין ההפרש בין המחיר המוסכם לבין המחיר ששולם לא יעלה על סך 8,131,986 ₪.

...

אני מחייב את איי.די.איי לשפות את עו"ד גליקו בסך 29,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת ההודעה לצד שלישי ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשפות את עו"ד רוטשילד בסך 1,769,174 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת ההודעה לצד השלישי ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשלם לעו"ד רוטשילד הוצאות משפט בגובה מחצית אגרת בית המשפט בגין ההודעה לצד השלישי ובתוספת שכר טרחת בא כוח עו"ד רוטשילד בסך 100,000 ₪.

לאחר שנקבעה חבות הנתבעת בפצוי, אך נדחתה הטענה לחבותה בקשר לליקויים שנטענו בחלוף תקופות הבדק והאחריות, ונקבע שלא ניתנה לה היזדמנות ראויה לתיקון הליקויים, ניתן לחשב את הפצוי המגיע לתובעים על יסוד חוות דעת המומחה.

הלכה פסוקה היא, כי פסיקת פיצוי בגין נזק שאיננו נזק ממון וקביעת שיעורו מסורים לשיקול דעתו של בית המשפט וזאת לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970.

"...מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד... (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] 28.2.05, פסקה 16)

בחינת הראיות מלמדת כי עתירת התובעים לפצוי על נזק לא ממוני מתבססת אך ורק על הטענה להתעלמות של הנתבעת מכל הפניות שהועברו אליה בגין הליקויים בבית (סעיף 19 בתצהיר התובע 2).

...

אומדן תיקון ליקויים אלו לגביהם נדחית התביעה עומד לפיכך בסך הכל על 7,917 ₪.

לפיכך, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 36,325 ₪.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בגין הגשת התביעה, במחצית מאגרת בית המשפט ובנוסף לכך גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪.