חובת הודעה על קיום שעבוד לטובת בנק

מיה טוענת להיותה חסרת רקע משפטי ולהסתמכותה על עו"ד הנתבעים בהצהרותיה בהסכם המכר וכן בעמידתה על קיומו בטענה שעו"ד הנתבעים הבהירו לה שהודעת המישכון לטובת אביה המנוח חסרת נפקות משאין הסכם מישכון ואין עילה לרישום המישכון וכי עו"ד הנתבעים אישרו לאחר שהתגלה המישכון שהיא יכולה להמשיך בעסקת המכר.

בעיניין ת"א (מחוזי ת"א) 1422-06 אפרים נעים נ' שאול גרוסברג עו"ד (פורסם בנבו, 7.8.2011) לגבי עו"ד שניסח עבור לקוח הסכם הלוואה שהובטחה בזכויות חכירה על דירה, בדק את הזכויות במינהל אך לא בדק ברשם המשכונות, נקבעו הדברים הבאים היפים לענייננו: "גם אם נצא מתוך נקודת הנחה כי עו"ד גרוסברג הפר את חובת הזהירות שבה הוא חב כלפי נעים כאשר נימנע מלבדוק קיומו של מישכון רשום על הזכויות בנכס עובר לעריכתו של הסכם ההלוואה, או בכך שנימנע מלציין בהסכם זה את דבר שעבוד הזכויות לבנק ולכל הפחות לצרף לו העתק של הסכם המכר - אזי ידיעתו הנטענת של נעים על קיומה של הלוואת המשכנתא שניתנה לעמר ומשמעותה לגבי הסיכון שבשיעבוד הנכס לנעים, מנתקת את הקשר הסיבתי שבין התרשלות זאת לבין נזקיו הנטענים של נעים. כך שאם ידע נעים על קיומו של שעבוד לטובת הבנק והבין את משמעותו כבר בעת התקשרותו בהסכם ההלוואה - נמצא שההתרשלות הנטענת אינה הגורם העובדתי לנזק; ומשכך לא מיתקיים הקשר הסיבתי הדרוש להוכחת עוולת הרשלנות" (פסקה 12).

...

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים, זה כנגד זה - נדחות.

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים נגד המנוח - נדחות.

התביעה שכנגד - נדחית.

ביום 29.12.16 ניתנה החלטת כב' הרשמת בולוס לפיה מתוך הסך של 587,581 ₪ בגין חובה של החברה כלפי הבנק, יועבר סך של 225,776 ₪, והורתה לצדדים, בין היתר לחברה, כי ככל שברצונה להעלות טענה לקדימות על החוב למע"מ, עליה לפנות בבקשה מתאימה, זאת בהיעדר סמכות המוקנית לרשמת ההוצל"פ. הובהר לב"כ סמארה והחברה כי אין הבנק מתכוון לפעול להגשת תביעה בדבר זהות הגורם אליו יש להעביר את הסך של 170,554 ₪ (סכום החוב למע"מ), שכן משעה שלטובת הבנק מיגרש המשועבד לו, להבטחת כלל התחייבויות סמארה והחברה, אין הוא מתכוון להכנס בנעלי החברה להתנהלות בהליכים ארוכי שנים מול מע"מ. בנוסף מודה הבנק כי בחודש 01/13 העמיד בחשבון החברה שתי הלוואות בסך כולל של 500,000 ₪.

מכירת הדירה אושרה ע"י כב' הרשמת תמורת סך של 910,000 ₪, אשר הופקדה בקופת ההוצל"פ. נטען כי הבנק, כבעל שעבוד צף על כלל נכסי החברה, ובהיותו מודע לכך שצפויים להיתקבל כספים בחשבון החברה בבנק במסגרת הליך מימוש הדירה, בחר להשתהות ולא להגיש כל הודעה מטעמו לתיק ההוצל"פ. נטען כי לו פעל הבנק באותה עת למימוש השיעבוד לטובתו בתיק ההוצל"פ, לא הייתה כב' הרשמת מבקשת את תגובת רשויות המס אשר הודיעו על קיומו של חוב ישן של החברה למע"מ בסך 170,554 ש"ח), אלא מחליטה על העברת מלוא הסך של כ- 500,000 ₪ לבנק, דבר שהיה מזרז את סיום הליך הכנוס, ובעיקר מביא לסילוק מלוא חוב החברה לבנק.

...

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 24886-01-17 ומתיר לבנק להמשיך בהליכי ההוצל"פ במלואם לגביית החוב בתיק הנ"ל. בנוסף ישלם סמארה לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

אני מקבל את תביעת הבנק בתיק 34822-10-16 ומחייב את הנתבעים בתיק זה, באופן הדדי, לשלם לבנק את הסך 245,045 ₪ בצרוף ריבית בנקאית מקסימאלית הנהוגה אצל הבנק לגבי חובות קשי גבייה ללא מסגרת אשראי וזאת החל מיום 1.4.18 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים לבנק החזר אגרות בגין תיק זה בצרוף הפרשים כחוק, ויישא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום החוב נכון להיום.

עוד קובע חוק הייעוץ כי במצב שבו נודע ליועץ על ניגוד עניינים, נידרש הוא להודיע על כך ללקוח בשיחה שתתועד על ידו, ועליו להמנע מבצוע פעולה שיש בה ניגוד עניינים, אלא אם קיבל את הסכמת הלקוח ותיעד אותה ביחס לאותה עסקה (סעיף 15(א) לחוק הייעוץ; ההדגשות שלי, ח.כ.): "15. (א) נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתרשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהמנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתרשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאשור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח". בהתאם לחוק הייעוץ ולפסק הדין בעיניין צבאח, נידרש שיתקיים ניגוד עניינים כדי שתוטלנה החובות האמורות על הבנק.

יתר על כן, על אף שהיה קיים שעבוד לטובת הבנק על יחידות הישתתפות בקרנות פורום, וכתוצאה מכך לבנק היה אינטרס ששוויין לא ייפגע, לא יכול היה להווצר ניגוד עניינים מקום שבו שווי יחידות ההישתתפות אינו מושפע מסחירותן.

טענת התובע לבצוע עוולת הפרת חובה חקוקה על ידי הבנק עוולת הפרת חובה חקוקה קבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין: "63. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פרושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פרושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

...

תוכן עניינים הצדדים 3 עיקרי התביעה 5 טענות הצדדים 8 טענות התובעים בסיכומיהם 8 פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק 16 טענות הנתבעים בסיכומיהם 17 סיכומי תשובה 27 הודעות לצדדים שלישיים 28 מר רונן מנדזיצקי – טענות הצדדים 28 מר ירון פיטארו – טענות הצדדים 32 ד"ר רם וילנר – טענות הצדדים 36 חוות דעת מומחים 40 דיון 60 רקע – קרנות פורום והקשר בין התובע לבין מר עמי סגל 60 התביעה נגד הבנק הבינלאומי 65 התביעה נגד בנק הפועלים 86 התביעה נגד סופיריור ונושאי המשרה (הנתבעים 1-4) 125 התביעה נגד הפניקס 153 התביעה נגד רו"ח יורי אביאל 164 הודעות צד ג' 185 מר רונן מנדזיצקי 185 מר ירון פיטארו 194 ד"ר רם וילנר 203 אשם תורם 213 הנזק שנגרם לתובעים והיקף החבות של הנתבעים האחראים לו 223 סוף דבר 232 הצדדים התובע 1, מר שמואל מנדזיצקי (להלן: "התובע" או "שמואל"), הינו איש עסקים אשר כפי שהצהיר עיקר עיסוקו בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, סבורני כי פסיקה על דרך האומדן היא המתאימה למקרה דנן.

כמו כן קבעתי כי אחריותו של אביאל רלוונטית ביחס לכלל ההשקעות שביצעו התובעים בקרנות פורום בהתאם לתביעתם זו. מצאתי לנכון לקבוע כי לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, מתוך סך השקעות התובעים בקרנות פורום, שעמד על סכום של 26,192,992 ש"ח, חב רו"ח אביאל בפיצוי התובעים בסכום של 1,500,000 ש"ח. סוף דבר הנתבע 1, בית ההשקעות סופיריור, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 2, ערן נוטע, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 3, שי פיימן, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 4, רן שחר, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. מתוך הפיצוי האמור אותו נדרשים לשלם הנתבעים 1-4 לתובעים תישא חברת הפניקס, הנתבעת 5, ב-60% מהסכום שבו חבים כל אחד מהנתבעים 1-4 וזאת בהתאם לחלוקה שקבעתי לעיל.

נוסף על כך אני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצדדים השלישיים בהליך זה בסכום כולל של 45,000 ש"ח, באופן שכל אחד משלושת הצדדים השלישיים יזכה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בית המגורים משועבד לטובת בנק מזרחי.

עוד נימסר כי היחידים הגישו בקשה מטעמם לצורך פריסת חוב הפיגורים של המשכנתא וב"כ היחידים הודיעה על קיום הסדר בעיניין זה, אך לא הוצג אישור בנושא.

לאחר ארכות מרובות, הודיע הנאמן ביום 8/10/21 כי ביום 29/8/21 הודיע ב"כ הבנק כי קיים קושי במימוש הנכס באופן ראוי ולכן הוא מבקש לעדכן את סכום תביעת החוב בנכוי שווי הנכס, בהתאם לשמאות שנערכה ביום מתן ההלוואה.

זאת בהתאם להנחיות הממונה בעיניין קביעת יכולת תשלום ליחיד בהליך חדל"פ. חובת התשלומים – על היחידים להוסיף לקופת הנשייה סכום המגיע לסך 100% דיבידנד מתביעות החוב המאושרות בידי הנאמן באופן הבא : על היחידה להוסיף לקופת הנשייה סך של 75,000 ₪, באופן הבא - סכום התשלומים – היחידה תישא בתשלום חודשי בסך 1,500 ₪.

...

סבורני כי מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור תוכנית השיקום.

לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

ב.1 לחוזה ההלוואה: "... פוליסת הביטוח תיכלול סעיף שיעבוד לטובת הבנק... תגמולי הביטוח אם ישולמו ע"י חברת הביטוח- ייועדו קודם כל לסילוק בשלמות של יתרת ההלוואה... ויועברו ישירות על ידי חברת הביטוח לבנק למטרה זו...". לפיכך, בהעדרה של זיקה, יריבות או "יחסי שכנות" בין הנתבעים, אין הנתבע 1 מחויב כלפי התובעת לדאוג לקיומו ולתקפותו של ביטוח החיים.

הוראה חוקית נוספת, עליה מבקשת התובעת להישען, היא הקבועה בסעיף 45(ב) לחוק חוזה הביטוח שלשונה: "נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת, והמבוטח ביטל את החוזה מכוח סעיף זה, על המבטח להודיע על כך מיד למוטב תוך ציון הוראות סעיף קטן זה, והמוטב רשאי, לא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הודעת המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה על זכויותיו וחיוביו; הודיע המוטב כאמור, יוסיף החוזה לעמוד בתקפו, ואם נתבטל בנתיים- יתחדש, כשהמוטב בא במקום המבוטח". לדעתי הנתבע 2 עמד בחובתו הנ"ל כאשר שלח מכתב לנתבע 1 ביום 19/10/2009 שבו הודיע כי "קיבלנו דרישה מבעל הפוליסה בפוליסה שלהלן לביטול הפוליסה שבנידון, בה נקבעתם כמוטב בלתי חוזר. הנכם רשאים על פי דין לאמץ את הפוליסה על זכויותיה וחיוביה, בהודעה בכתב שתשלח לחברתנו, וזאת במועד שלא יאוחר מ-30 יום ממועד הודעה זו. באם לא תיתקבל מכם הודעה בכתב על אימוץ הפוליסה כאמור לעיל, אנו נבטל את הפוליסה שבנידון לכל דבר ועניין 30 יום ממועד הודעה זו". התובעת טוענת שהנתבעת 2 (מנורה) הודיעה לנתבע 1 (בנק לאומי) על ביטולה של הפוליסה, אך הנתבע 1 לא עשה דבר, ובכך התרשל.

...

משכך אין בסיס לתביעתם , הטענה שיידוע מפורש היה מאפשר בירור ותיקון העניין בזמן אמת, אינה יכולה להתקבל, שכן כפי שנקבע, הפוליסה בוטלה מכוח הודעה בעניין של המנוח, שמחייבת גם את התובעת, ומשכך, ונוכח כל האמור, בהקשר זה לעיל, אין קשר בין הטענה להעדר יידוע בעניין, ולאפשרות תיקון העניין, על ידי המנוח והתובעת, שנקבע שהם שחדלו בעניין.

סוף דבר התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות דיון ושכ"ט ב"כ בסך 8,000 ₪, צמוד ונשוא ריבית כחוק , החל מהיום ועד לתשלום בפועל.