זכות קדימה בצומת שאינו מוסדר

איני מקבל את טענתו של נהג רכב ישיר, לפיה לא מדובר ב'צומת' ולכן זכות קדימה לא הייתה של רכב הפניקס שהגיע מימין.

מאחר שמדובר על צומת אשר כללי הכניסה אליו אינם מוסדרים על ידי שלטים או רמזורים, הרי שחלים הכללים לפי תקנה 64(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת כי מקום שהכניסה לצומת לא הוסדרה על ידי תמרורים או רמזור, זכות הקדימה בכניסה לצומת היא לרכב המגיע מימין.

...

שוכנעתי כי רכב ישיר הגיע לצומת ונכנס אליו במהירות שאינה תואמת את מהירות הנסיעה בצומת בחניון תת קרקעי, מבלי לתת את דעתו כי עומד להיכנס לצומת ולאפשרות שרכב עלול להיכנס אליו מצדו הימיני.

שוכנעתי כי נהג רכב הפניקס נכנס לצומת, אף אם בנסיעה איטית, שלא בהתאם לכללי הזהירות המתחייבים ממצב של הגבלה בשדה ראייה.

סבורני כי נהג רכב הפניקס לא פעל באופן זה. 5.8.

המסקנה מהאמור לעיל היא כי נהג האוטובוס הוא שהתפרץ לצומת מבלי לתת זכות קדימה ומשכך אחראי הוא לתאונה ותוצאותיה.

הדברים נלמדים בבירור מסעיף ה"מטרה", שהנו סעיף 1 לחוק הנ"ל המורה לאמור: מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השרות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

...

בנסיבות אלה, דין הבקשה לפיצוי בגין מרכיב זה להידחות.

סוף דבר: התובעת ביקשה במסגרת תביעתה פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 10,000 ₪ אך חזרה בה מבקשתה במסגרת הסיכומים.

בחנתי את טיעוניה בעניין ובהתחשב בקביעות שבפסק הדין איני רואה מקום לפסוק פיצוי בגין מרכיב זה. לאחר עיון בחוות הדעת מטעם שני הצדדים ובהעדר הפרש משמעותי לעניין שווי הרכב במועד מכירתו, אני קובעת כי מחיר הרכב במועד מכירתו עמד על 612,948 ש"ח ובהעדר מחלוקת לעניין הסכום בו נמכר על סך 331,000 ₪ (לפי הסכם מיום 27.6.2017) נזקי התובעת מסתכמים בסך של 281,948 ש"ח. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה חלקית ולאחר ניכוי בגין אשם תורם בשיעור 10%, מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 253,753 ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע טען, כי ביום 13.10.19 בשעה 07:30 או בסמוך לכך, הנתבע נהג ברכב הנתבע באחת משכונות המגורים בכפר מג'דל שמס, הנתבע נהג נהיגה איטית ממש, בכביש לא מסומן וללא תמרורים ובמהירות סבירה שלא עלתה על 15 קמ"ש, ובשלב מסוים הגיע למעין צומת שלא ברור למי הייתה זכות קדימה, הואיל והמדובר בשכונה שהתנועה והכבישים בה לא מוסדרים, כאשר מצד שמאל לנתבע היה רכב טנדר שנסע מכיוון שמאל שלו.

...

בסרטון התאונה שהוצג בדיון והוגש לתיק נראה כי רכב הנתבע מגיע מצד ימין של רכב היונדאי בצומת ופוגע בו. לאור כל האמור לעיל, עולה כי התאונה אירעה בצומת כאשר אין חולק כי אין תמרור בצומת וכי מעיון בשרטוט שהוצג, בעדויות הנהגים ובסרטון של התאונה אין חולק כי הנתבע הגיע לצומת מצד ימין של נהגת היונדאי.

בנסיבות העניין, העובדה כי הנתבע לא הספיק לעצור את רכבו ופגע ברכב התובע , מחזקת את המסקנה כי לא נהג בזהירות ובמהירות סבירה בנסיבות העניין כמתחייב עפ"י תקנה 51 לעיל.

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לאירוע התאונה בין הנהגים המעורבים, נהגת היונדאי והנתבע, באופן שנהגת היונדאי תישא באחריות בשיעור- 60% והנתבע יישא באחריות בשיעור 40%.

בפתח הדיון יובהר כי אין מחלוקת בין הצדדים שרכב התובעת הגיע מימין, ואף אחד מהם אינו טוען לקיומו של תמרור כלשהוא המסדיר את זכות הקדימה בהצטלבות בה התרחשה התאונה.

על פי גרסת התובעת, חלות הוראות תקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה לפיהן: "לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

...

אני סבור, כי בנסיבות אלו, גם אם אכן זכות הקדימה הייתה נתונה לו מאחר והוא זה שמגיע מימין, היה עליו לנהוג בזהירות רבה במיוחד, וסבורני שאם היה עושה כן הייתה התאונה יכולה להימנע.

בתביעה העיקרית אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 14,893 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

בנוסף אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידה, את שכר העדים מטעמה כפי שנפסק על ידי, ושכר טרחת עו"ד בסך 2,614 ש"ח. בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת סך של 1,238 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידה ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

את יודעת שמתקרבים לצומת ללא תמרור את חייבת לתת זכות קדימה לרכב שבא מימין? אני מפנה לתקנה 64 לתקנות התעבורה, אני מקריא לך את התקנה, האם את מכירה את החוק הזה? אני מכירה, אבל אם אני נוסעת בכביש ראשי והיא הגיעה מצומת T היא היתה צריכה לעצור בהמשך חקירתה הנגדית הוסיפה (שורות 10-13 בעמ' 8 לפרוטוקול): אמרת בתחילת העדות שנסעת 20-40 קמ"ש. כמה נסעת שם? שם אי אפשר לנסוע מהר, אני בדיוק יצאתי מהבית של המשפחה שלי, והגעתי לצומת.

בהקשר זה אפנה לדברי כב' השופט י. כהן שנאמרו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, עליו הוגש העירעור לעליון: "אחד האינטרסים הכרוכים בהסדרת תנועה בעיר מודרנית הוא שמירה על זרימת התנועה באופן חופשי בכל מקום שזרימה זו אינה מהוה סכנה לתנועה שבאה מכיוון מתנגש". המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים באמצעות באי כוחם.

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 4 לשלם לתובע 40% מסכום ההוצאות, קרי סך של 1,708 ₪.

אשר לתביעה שכנגד, אני מקבל אותה באופן חלקי ומורה כדלקמן: הנתבעת שכנגד 2 תשלם לתובעת שכנגד 40% מסכום התביעה שכנגד, קרי סך של 16,749 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ב- 23/11/2020 ועד היום.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת שכנגד 2 לשלם לתובעת שכנגד אגרת בית משפט בסך 914 ₪, שכר עדה בסך 300 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ ובסה"כ 4,214 ₪.