הסניגור הפנה למספר פסקי דין של בתי משפט השלום, במסגרתם זוכו נאשמים מעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, בשל ביצוע חפוש ללא עדים.
...
לגבי טענת הסנגור שעל אף שהוא תיאר כיצד קשר את השקית הגדולה לאחר עריכת הבדיקה, ואמר שלא הוסיף דבר לשקית, הרי שלמעבדת מז"פ הגיעו שתי שקיות קשורות, האחת בתוך השניה, השיב העד "לא מכיר דבר כזה"; כשהוקרא לו בהמשך תיאור המוצג מחוות הדעת והוא נשאל מה זו השקית השניה, השיב "לא יודע לענות לך"; ולגבי הטענה שהמוצג שהוא תפס ותיאר הוא לא זה שנבדק בסופו של דבר במעבדה, השיב "לא יודע לענות לך על זה".
יצוין, כי לאחר סיום שמיעת כל הראיות, ביקש הסנגור להגיש את דוח הפעולה שערך העד לשם הצבעה על סתירות, בין היתר מאחר שלטענתו העד לא כתב בדוח שהוא חתם את השקית המאובטחת; על אף התנגדות ב"כ המאשימה, בין היתר בטענה שהעד לא נחקר על כך בחקירה הנגדית, החלטתי לאשר את הגשת הדוח לשם השוואה (נ/3), תוך שציינתי כי טענות המאשימה יובאו בחשבון בהכרעת הדין.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנאשם לא הצליח להקים ספק סביר באשמתו, וכי הוא החזיק גם בסם מסוג קוקאין בכמות 99.28 גרם, שלא לצריכתו העצמית.
לסיכום
אני מרשיעה את הנאשם, לאחר שהדבר הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, כשמדובר בהחזקת 99.28 גרם קוקאין, בכיס מכנסיים שהיו בתוך תיק בארון הבגדים בביתו; בנוסף, אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו, בהחזקה שלא לצריכה עצמית של קוקאין במשקל 2.6451 גרם, מחולק לשלוש מנות, באותו תיק בארון הבגדים, קוקאין במשקל 0.4411 גרם במגירה בחדר השינה, וכן חשיש במשקל 1.2 גרם חשיש על שולחן פינת האוכל.
בנוסף, ובהתאם להוראות סעיף 184 לחסד"פ, מאחר שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, והוא אף הודה בעובדות הרלוונטיות, אני מרשיעה אותו גם בעבירה של החזקת כלים, לאחר שהחזיק במשקל דיגיטלי ששימש אותו לשקילת הסמים, בשידה שליד מיטתו.
