התיישנות בטענה ייצוגית: מועד העלאת הטענה

כלל הטענות המועלות ע"י המשיבים- האם הוכחו תנאי סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות (ובין היתר האם הוכח קיומה של קבוצה והאם הוכחו עילת תביעה ויריבות בין מי מהמשיבים למבקשים); האם ראוי להרים את מסך ההיתאגדות, האם ראוי לייחס אחריות אישית למי מהמשיבים 2,3 ו- 7 ועוד- דורשות בחינה לעומק של ראיות הצדדים ושמיעת עדויותיהם, ודינן להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור.

ומנגד, ככל שלא גלומה במידע שהוספתו או מחיקתו מתבקשת תועלת לליבון המחלוקות בין הצדדים - תפחת הנכונות להתיר התיקון המבוקש; ב. מועד הגשת בקשת התיקון (מידת האיחור) והסיבה לו (הטעם בשלו המידע לא הובא במסגרת המקורית)- ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, תגבר הנטייה להתיר את התיקון, כאשר את פגיעת היריב ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות; לעומת זאת ככל שהוגשה בקשת התיקון בשלב מיתקדם של ההליך, ייטה בית המשפט שלא להעתר לה. כמו כן יבחן בית המשפט את ההסבר למועד העלאת הטענה במועד מאוחר.

העידר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה - הנתנת לסתירה - כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת; שכן אם מדובר בעובדה מהותית, היה מקום להעלותה מלכתחילה; ג. האם התיקון עלול לפגוע בצד שכנגד - בית המשפט לא יתיר את התיקון אם לצד שכנגד יש אינטרס ממשי להיתנגד לתיקון, כגון כשהתיקון ימנע ממנו להעלות טענת היתיישנות או יקנה למבקש התיקון יתרון דיוני לאחר שויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות והצד שכנגד הסתמך על כך. בכלל זה עשוי בית המשפט לשקול אם דחיית בקשת התיקון חוסמת את הדרך להעלות את הטענה בפורום אחר, ואם אינטרס היריב בהכרעה מהירה בסכסוך מטה את הכף לדחות את בקשת התיקון; ד. האם בקשת התיקון הוגשה שלא בתום לב (ראו: עניין אינסלר פסקות 8-9 לפסק הדין).

...

אני סבורה גם כן, בדומה לפסקי דין אלו, כי אין מניעה לדון במסגרת תובענה ייצוגית בעילות של הטלת אחריות אישית על אורגן בתאגיד וכן בעילה של הרמת מסך, ולפיכך אין בנימוק זה משום טעם ראוי שלא לצרף המשיבה 4, כמו בעליה המשיבות 5 ו-6 וכן את המשיב 7, לתביעה שבנדון.

סוף דבר הבקשה לסילוק התובענה ובקשת האישור על הסף - נדחית.

אני נעתרת לבקשה להוספת נתבעים ולתיקון בקשת האישור כמבוקש בבקשה ובהתאם לבקשת האישור המתוקנת אשר צורפה כנספח 7 לבקשה מיום 16.9.18.

עניינה של התובענה ביום 26.1.2020 הגישו המבקשים, עורכי דין, בקשה לאישור תובענה ייצוגית מנהלית בגין גבייה נטענת שלא כדין של תשלומי ארנונה ותשלומי פיגורים, למפרע ולאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

נטען כי הטענה בעיניין כפל הייצוג היא טענה מקדמית כשאר הטענות המקדמיות, והגשת הבקשה בנפרד היא לא יעילה ולא ראויה, וכי מטרת הערייה בפיצול הייתה לאפשר לעירייה לטעון לעניין הייצוג ההולם תוך שמירת זכותה לערער על ההחלטה בשאלה זו. עוד נטען כי אין לאפשר לעירייה להעלות טענות מקדמיות נוספות.

הגשת בקשה מקדמית בתובענה ייצוגית והארכת מועד להגשת תגובה לבקשת האישור אמנם, כטענת המבקשים, כבר נקבע כי "הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי (אף כי אין חולק על השלכתו הרבה על תוצאות ההליך העקרי), ופיצולו לתת-הליכים איננו רצוי ועלול לגרום רק לסרבול ההליך" (רע"א 5154/08 גבאי נ' קדמי, בפס' 5 (2.4.2009)).

...

אולם על פי גישת בתי המשפט המחוזיים, שבית המשפט העליון נמנע מלהתערב בה, "אין לאפשר לתובע מייצג שהוא גם עורך דין לשמש כבא כוח מייצג וזאת, בין היתר, בשל חשש לניגוד עניינים ובשל קשיים אתיים המתעוררים בעקבות כפל התפקידים האמור" (רע"א 9169/16 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פס' 8 וההפניות שם (26.3.2017).

כפי שטענה המשיבה, ההליכים סולקו מטעמים שונים, ובחלקם אף הועלתה מפורשות סוגיית כפל הייצוג והבעייתיות הכרוכה בה. כך לדוגמה נאמר באחד ההליכים אליהם הפנו המבקשים: "המבקש הוא עו"ד המייצג את עצמו והוא מבקש לייצג את כלל חברי הקבוצה – כתובע מייצג וכעו"ד. ריבוי תפקידים זה מעצים את בעיית הנציג ואף הוא מהווה נימוק שלא להיעתר לבקשה (כמפורט בהרחבה בפסיקה שהוצגה על ידי בנק דיסקונט)" (ת"צ (ת"א) 46501-03-13 עו"ד אלי בן חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס' 30 (19.6.2016)).

סוף דבר הבקשות מתקבלות.

מכל מקום, ועם כל ההתחשבות בטרחה הכרוכה בהכנת התגובה, ובכלל זה התייחסותו של המשיב בתגובה המוכנה לכך שלא היה מקום להגיש את בקשת האישור לפי פרט 11 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות, הרי מועד הגשת בקשת התיקון מטעם המבקשים נגזר ממועד מתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון בדיון הנוסף של פרשת מי הגליל, מועד שכאמור כבר לעיל, לא ניתן היה לצפות.

השיקול השלישי הוא: האם עלול התיקון לפגוע בבעל הדיון היריב, כגון אם ימנע ממנו התיקון להעלות טענת היתיישנות, או שמא עלול המבקש לזכות ביתרון דיוני.

...

" המשיב סבור, שאם יחליט בית-המשפט להיעתר לבקשת התיקון, יש להטיל על המבקשים את ההוצאות שנגרמו למשיב בגין הטרחה וההשקעה שבהכנת תגובתו לבקשת האישור, כשלפחות חלק ממה שהוכן אינו אקטואלי כרגע, דהיינו, אותו חלק בתגובה שהתייחס לכך שלא היה מקום להגיש את בקשת האישור בגין פרט 11 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות.

אולם סבורני, שראוי הוא בנסיבות העניין, שהדיון בשאלת ההוצאות בגין בקשת התיקון יתקיים בתום הדיון בבקשת האישור המתוקנת.

על-יסוד כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון התובענה ובקשת האישור.

עוד נטען כי השבה איננה מוצדקת מן הטעם שהתמורה עבור הכסוי הביטוחי כבר ניתנה, ואיננה ניתנת להשבה נגדית, כי הטענה היתיישנה ולא ניתן בדיעבד לשנות את ההסכם שנחתם בין הצדדים.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי ההליך דנן איננו מתאים לבירור כתובענה ייצוגית בשים לב לשונות בין המבוטחים ולכך שנדרשת בחינת ענינו של כל מבוטח בנפרד מה גם שחלקם, ובפרט אלה שקבלו תגמולים ביטוחים לא יהיו מעוניינים בבטול ההסדר הביטוחי ובסעד של השבה, וכי ניהול ההליך כתובענה ייצוגית איננו הוגן בשים לב לכך שכל שוק הביטוח אימץ פרשנות הדומה לזו של המשיבה, ובשים לב לכך שהמבקש התייעץ עם אחיו ועם סוכני ביטוח שונים בטרם החליט לרכוש כסוי בטוחי, ורק בדיעבד, כשהתברר לו כי לא ארע לו מקרה ביטוח, הוא מבקש להשיב את הגלגל לאחור, וזאת לאחר שעילת התביעה היתיישנה, שהרי מדובר בפוליסה שהוקמה בשנת 2000, והמועד להעלות טענות כנגדה חלף.

...

לסיום יובהר, כי אין בידינו לקבל גם את טענת המשיבה לפיה המבקש איננו מתאים לייצג את כלל חברי הקבוצה מן הטעם שתביעתו נגועה בחוסר תום לב (לטענת המשיבה במהלך השנים המבקש בחר באופן מודע ולאחר התייעצות לבקש לרכוש כיסוי מפני אבדן כושר עבודה מכספי ההפרשות לפנסיה).

לנוכח האמור לעיל אנו סבורים כי מתקיימים התנאים המצדיקים את אישור ניהול ההליך כתביעה ייצוגית.

סוף דבר בקשת האישור והמבקשים עומדים בתנאים הקבועים בחוק תובענות יצוגיות, ולכן אנו מקבלים את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בתגובה לתשובה הפנה המבקש להוראת סעיף 26(ב) לחוק תובענות ייצוגית וטען כי משטרם חלפה שנה ממועד מחיקת בקשת האישור בעיניין טימסית, יש לדחות את טענת ההתיישנות.

המשיב טוען עוד כי בהליך בבית המשפט המחוזי בעיניין מימון, במסגרת בקשה להחלפת התובע הייצוגי, העלה בנק לאומי ביום 8.12.2022 טענת היתיישנות נגד העילה האישית מטעמים דומים, וכי כדי להמנע מהכרעות סותרות בשאלות משפטיות דומות - יש לעכב את ההכרעה בטענת ההתיישנות, כך שתוכרע בשני ההליכים על ידי בית המשפט המחוזי, אליו תועבר התובענה.

המשיב טוען עוד כי היתנהלות המבקש בבקשה להעברת הדיון מהוה שימוש לרעה בהליכי משפט, משהמבקש מבצע 'פורום שופינג' לאחר שנגמרו לו התירוצים מפני בקשת הסילוק על הסף, כי המבקש מציג פסיקה באופן חלקי ומעוות, מעלה טענות סותרות וניצל את הארכות שניתן לבקשתו להשלמת טיעון בעיניין ההתיישנות להגשת תובענה ייצוגית חדשה, תוך החלפה מלאכותית של בא כוח התובע הייצוגי.

...

בעניין רע"א 3431/15 יוטרייד פרמיום בע"מ נ' יושרה - עמותה לקידום היושרה בשוק ההון (פורסם בנבו, 16.7.2015)‏ נקבעו הדברים הבאים, היפים לענייננו: "המנגנון להחלפת תובע ייצוגי הקבוע בסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות נועד בעיקרו כדי לשמר בקשה אשר עומדת בכל התנאים הקבועים בסעיף 8(א) וזאת על מנת לייעל את המשך הדיון בתובענה הייצוגית שנמצאה ראויה לבירור, כאמור. ואולם, השימוש במנגנון זה ייעשה רק במקרים שבהם לא ניתן היה לצפות מראש כי אין בידי התובע המקורי עילת תביעה אישית... לעומת זאת, אין מקום להפעלתו באופן הנותן יד להתנהלות בלתי הולמת של מי אשר היה מודע כבר בעת הגשת בקשת האישור כי הוא אינו כשיר להגישה על פי תנאי החוק, וכזה הוא המקרה בענייננו. זאת ועוד - הפעלתו של מנגנון החלפת התובע המייצג על פי סעיף 8(ג)(2) הנוגע לענייננו מותנית בכך שבית המשפט מצא כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאישור הבקשה הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. למסקנה כזו יכול בית המשפט להגיע רק בסוף הדיון בבקשה לאישור, ואילו בענייננו נענה בית המשפט לבקשה להחלפת התובע המייצג בטרם החל כלל הדיון וממילא בטרם בחן והכריע בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים" (פס' 5) (ההדגשה אינה במקור-א.ב).

מכל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.

אינני מקבלת את בקשת המבקש שלא לחייבו בהוצאות.