השכרת מסעדה על ידי קרוב משפחה: מס הכנסה

תנאי זה הוצב על ידי בעלי הנכס שהודיע, כי אם לא ישולמו לו החובות הוא לא יסכים להשכיר את הנכס לנתבעת 2.

הנתבעת 3 קיבלה חזקה במסעדה ביום 1.3.2015 ומיד פנתה לתובעת וביקשה להרשם כמחזיקה בערייה, אלא שהעירייה סירבה לרשום את הנתבעת 3 כמחזיקה, וטענה כי מדובר בשטח אחד אינטגראלי עם כניסה משותפת והעבירה את חשבונות הארנונה ומים על שמה של המשכירה, חברת מ.ר.נ השקעות בע״מ. על רקע סרוב הערייה לרשום את הנתבעת 3 כמחזיקה, הוגשו הן על-ידי המשכירה והן על-ידי הנתבעת 3 השגות (שנדחו), ולכן הוגשה הודעת ערר (שעדיין תלויה ועומדת).

סעיף 32(9)(א) לפקודת מס הכנסה קובע, כי: " "בעל שליטה" – מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב- 10% לפחות מהון המניות שהוצאו או ב- 10% לפחות מכוח – ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב – 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב- 10% לפחות מכוח ההצעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל.

יתרה מכך, לא הוכח על-ידי התובעת, כי הנתבעים 4 ו-5 היו מעורבים בהקמת הנתבעת 1, התובעת לא הגישה לבית-המשפט את תקנון החברה או פרוטוקולים או כל ראיה שעל בסיסה ניתן לקבוע, כי מר פישר נרשם כבעלים למראית עין או כל ראיה על בסיסה ניתן לקבוע כממצא לפיו הנתבעים 4 ו-5 מחזיקים במניות או בעלי זכות זו על-פי פקודת מס הכנסה.

טענה נוספת שהועלתה על-ידי התובעת היא שמשפחת פולדיאן מנהלת בפועל את המסעדה ואולם הארועים של הנתבעת 1 בראשותו של מר אלברט פולדיאן, ולטענתה מר פישר השאיל את שמו לצורך הסתרת הקשר של מישפחת פולדיאן לנתבעת 1.

...

מכאן, שאף דין טענה זו להידחות.

סיכום אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם לנתבעים 4 ו-5 ביחד ולחוד, הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ש"ח (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

השני, לנאשם הרשעה קודמת משנת 2011 בעבירות לפי חוק התיכנון והבניה, אמנם מדובר ברשום שהתיישן לכאורה בשנת 2018, אך הוא טרם נמחק, ועוד הוכח בפניי שהליך פלילי קודם שהוגש נגד הנאשם בעבירות זהות לפי פקודת מס הכנסה (ת"פ 52710-08-16) בוטל בהסכמת הצדדים וזאת עקב המרתו ב- "תשלום קנס מינהלי". השלישי, לפי מדיניות הענישה המקובלת בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות השונות, העונש הצפוי לאשם הוא מאסר בפועל, גם אם בעבודות שירות.

ע"פ (מחוזי י-ם) 2038/10 לוק נ' מדינת ישראל (15.3.2010), עפ"ג (מחוזי מרכז) 42790-01-14 פרקליטות מחוז תל אביב מסוי וכלכלה נ' דהן (25.2.2014), ת"פ (שלום רח') 17048-12-10 מדינת ישראל נ' א.מ. מדיקס ואח' (23.12.2013), ר' ת"פ 17376-11-14 מע"מ ת"א 1,2 נ' אניל נס (4.12.2017) (והפסיקה המוזכרת שם), ת"פ 42740-03-16 מע"מ גוש דן נ' א.ב. תבשילים של פעם (25.9.2017) (והפסיקה המוזכרת שם), ת"פ 32646-03-16 מע"מ ת"א 1,2 נ' מסעדת סלעים בע"מ (30.4.2018), ת"פ 36736-10-13 מע"מ פתח תקווה נ' אברהם אבי פלח (22.10.2014), ת"פ 22589-03-12 מדינת ישראל נ' חברת פשוט יבוא ושיווק בע"מ (17.9.2013), ת"פ 32531-03-13 מדינת ישראל נ' בית האוכל ארגוב בע"מ ואח' (27.1.2014)).

עם זאת, וביחס לרף התחתון בעבירות, הרי שגם לפי הפסיקה שהוגשה על ידי התביעה (וודאי גם זו שההגנה הפניתה אליה), יש לקבוע שהרף התחתון מתחיל מענישה שאיננה כוללת בהכרח מאסר בפועל (ת"פ (של' נתניה) 22589-03-12 מדינת ישראל נגד חברת פשוט ייבוא ואח' (2013), ועפ"ג (מח' מרכז) 50035-02-21 עמוס גלאי נגד מדינת ישראל (2021), ות"פ (שלום פ"ת) 4453-01-17 מדינת ישראל נגד ע.ג.מ עילאי ועמוס גלאי (2021).

הסניגור הרחיב לגבי מצבו האישי- כלכלי-משפחתי.

מפגשיו עם ילדיו מתבצעים לשעות ספורות בהיעדר יכולת לשכור דירה למוגרים בנפרד מההורים.

למרות האמור, מצאתי ליתן משקל ממשי לנסיבותיו האישיות הקשות ולכן, סברתי שנכון למקם את העונש קרוב יותר לשליש התחתון בשני המתחים.

...

לסיכום, אין במקרה לפניי ייחוד שמצדיק סטייה מהמתחם משיקולי שיקום.

הצטברות העונש, בחפיפה מסוימת, מובילה למסקנה שנכון להטיל על הנאשם עונש ממשי של מספר חודשי מאסר ספורים בעבודות שירות, לצד קנס, מאסר על תנאי מרתיע והתחייבות.

אשר על אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 4.5 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

כאמור לעיל, בהתאם לסעיף 12 לחוק לתיקון דיני מישפחה מזונות, כאשר מדובר בהסכם הנוגע למזונות של קטין, ויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.

כן לשיקולים לעיל יש להוסיף את בחינת דפוסי היתנהלות המשפחה בעבר עובר לפרידת הצדדים כאשר בהקשר זה הבחינו בתי המשפט לעינייני מישפחה בין ניסיון העבר הקרוב, היכול ללמד על ההתנהלות ההורית בתנאים של סיכסוך; לבין ניסיון העבר הרחוק, המבהיר מי שימש כהורה המטפל העקרי עובר לפרידה (בע"מ 919/15 לעיל, בפס' 136 לפסק דינו של כב' השופט ע. פוגלמן).

כן, טענת התובע בדבר קריסה כלכלית והכנסה של 5,000 ₪ בחודש אינה תואמת את הוצאותיו החודשיות ואת 18 – היתנהלותו הכלכלית, לרבות רכישת רכב בשווי של 140,000 ₪, אחזקת מניות בשווי של כ – 450,000 600,000 , שכירות בגובה 7,700 ₪ בשכונת -' ב ---, מנוי שנתי לקנטרי בסכום של כ- 9,000 ש"ח, הוצאות 8,000 ₪ לחודש, תשלום מזונות בסך של 7,000 ₪ בחודש ורכישות 20 שוטפות בכרטיס אשראי של בין -5,000 עבור ילדיה של בת הזוג והכל בתקופה שהוא טוען שמרוויח רק 5,000 ₪ בחודש.

אף אופן הישתכרותו הנוכחית של התובע באמצעות חברה שיש לו בה חלק ממניות אשר מחזיקה במניות של חברה אחרת ממנה מקבל התובע שכר, באמצעות חשבוניות, כאשר לא הוצגו כל חשבוניות בנידון ואף לא שומות מס הכנסה מאושרות וסופיות - מעוררת תמיהות, כאשר התובע לא הציג כל מידע באשר לחברת "ב' צ' בע"מ" שבאמצעותה ביצע את מכירת הבארים/ מסעדות שהיה לו חלק בהן.

לאחר מספר פגישות החליטו ההורים בהסכמה הדדית להפסיק את הטיפול במכון ברקאי ולקיימו עם המטפלת גב' בתיה זכאי, מגשרת בהכשרתה, אשר היתה מוכרת להם קודם בשיחה עם הגב' זכאי סיפרה כי נפגשה עם בני המשפחה בהרכבים שונים (למעט הבן הצעיר) ולהתרשמותה עיקר העבודה הטיפולית הנדרשת לצורך שקום המערכת המשפחתית צריכה להעשות עם ההורים אשר הסיכסוך ביניהם הוא אשר הביא למצב הנוכחי.

...

בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק למשך 60 ימים.

אני סבורה, כי אין במעברה של הבת ש' בכדי להשפיע באופן רוחבי על כל חיובי המזונות שנקבעו בהסכם.

סוף דבר: אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לאכיפת הסכם הגירושין – מתקבלת, בכפוף לכך כי לאור מעברה של הבת ש' לבית האב, יבוטל חיובו של האב בדמי המזונות המשולמים בגינה החל מיום מעברה לבית האב ( 26.7.18 ) כך שעל האב לשלם לידי האם עבור מזונותיהם השוטפים של שני הקטינים ר' וב' בלבד סך של 6,670 ₪ כולל מדור, בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך חריגות, כמפורט בהסכם הגירושין.

התביעה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי – נדחית.

התובע והנתבע הם קרובי מישפחה, שכן אחותו של אסף, סלעית אמר, הייתה נשואה לגיא.

חשוב לציין כי המסעדה ניפתחה במבנה שנשכר על ידי אסף בלבד מבעליו, חברת י.א. נ. יזמות ונכסים בע"מ. דבר ההסכם היה ידוע לגיא ובתוספת הצהיר גיא כי "קרא את הסכם השכירות שנחתם בין אסי לבין משכיר הנכס [...] והוא מסכים לתוכנו של ההסכם" (סעיף 17).

אין גם ראיה מה היו הכנסות החברה באותם ימים שצוינו על ידי אסף.

...

על כן, אני דוחה את תביעתו של אסף על כל חלקיה.

על כן אמנע מלקבוע ממצאים מדויקים לגבי שווי החברה סוף דבר לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות להידחות.

תביעתו של אסף לשיפוי נדחית מאחר ולא השכיל להוכיח את רכיבי התביעה הנטענים, ותביעת גיא נדחית מאחר ולא הוכח כי עומדת לו עילה לפיצוי בגן חלקו בשווי החברה.

בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 9.2.2022 פנה הנאשם לשרה ובקש לשכור צימר החל מיום 9.2.2022 ועד 30.2.2022.

הנאשם טען בפניהם, כי מי שמשלם עבורו את החשבונות ולהם שייכים אמצעי התשלום הנם בני משפחתו, ובהם בן דודו ואחיו מחול.

כדי להניח את דעת המנהל, הזדהה הנאשם בכזב במהלך תיכתובת ווטס- אפ עם מנהל המלון כבן דודו, תוך שהשתמש בדרכון המזויף על שם משה שאול, שהוכן לבקשתו על ידי ברנדון, וזאת כדי לשכנע את בעל המלון להמשיך את שהותו ללא תשלום.

בשיחה שנערכה ביניהם טען הנאשם בכזב כי מס הכנסה הקפיא לו את החשבון , וכי הכסף ישוחרר בחלוף 24-48 שעות.

בדרך זו רכש הנאשם שלא כדין שירותים, קיבל תמורה, ופגע במספר רב של מתלוננים: בעלי צימר, מסעדות ונותני שרות, בהקף כספי גדול, כך שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה גבוהה.

...

סבורני, כי מתחם העונש ההולם לכלל האישומים הינו החל מ-22 חודשים ועד 48 חודשים לצד ענישה נלווית.

בסופו של דבר, הנאשם לא שולב במסגרת זו שהוצעה.