חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השבת כספים עקב טעות בניסוח כתב ערבות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

נטען כי עקב טעות סופר בבנק, שמקורה בהיסח הדעת, הושמטו מנוסח הערבות שהוגש, המילים "וישולמו על ידינו" (אשר צוינו בנוסח הערבות שנידרש ע"י המשיבה) וכי אין ולא היה בהשמטה זו כדי לגרוע מכתב הערבות או לפחות לא באופן המצדיק את פסילת ההצעה.
עוד נטען מכתב הערבות הושמט משפט קצר ומדובר בפגם מהותי שאין לראותו "טעות סופר" או "פליטת קולמוס". המשיבה הוסיפה וטענה כי נוסח הערבות של המבקשת סוטה מן הנוסח המחייב של כתב הערבות, כאשר השמטת המשפט, יש בו לבטל את מטרת ערבות, שבאה להבטיח כי המשיבה רשאית לשלוח בקשות חלקיות לחילוט הערבות, גם אם עולות על סכום הערבות, וכי הבנק יכבד כל דרישה כל עוד הסכומים ששולמו בפועל אינם עולים על סכום הערבות.
לפיכך ובשלב זה של מתן סעד זמני, בשים לב למגמה בפסיקה, לעובדה שטרם הוכרז זוכה במיכרז ומשאין היתנגדות מטעם מי מיתר המציעים להשבת המבקשת למכרז, סבורני כי מתן צו כאמור מתבקש זאת על מנת לא לרוקן מתוכן את הבירור הענייני הנידרש.
הדברים יפים ונכונים גם בענייננו ובראי האמור בתקנה 94 לתקנות לפיה : "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי...ואת ביצועו הראוי של פסק הדין" ובאופן דומה כבר נפסק בהקשר זה: "...הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההיתדיינות" (ראו רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (נבו, 20.12.2000) על כן ומשמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, יש להותיר את צו המניעה על כנו עד למתן החלטה אחרת אך כדי למנוע נזקים כספיים חמורים שעלולים להגרם למשיבה נוכח עיכוב בקידום המיכרז אני מורה על הפקדת ערבות כספית בסך 25,000 ₪ תוך 3 ימים כתנאי להארכת תוקפו של הצוו.
...
אשר על כן ולאור דברי הצדדים בדיון בפניי, סבורני כי סיכויי התביעה אינם מבוטלים ובשלב הנוכחי, ברי כי אין מתן הצו עלול להכביד מאוד על המבקשת כאשר הנזק שיגרם למבקשת מאי מתן הצו ברור, שכן ככל והליך המכרז יתקדם הרי שתביעת המשיבה תהפוך לאות מתה.
הדברים יפים ונכונים גם בעניינינו ובראי האמור בתקנה 94 לתקנות לפיה : "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי...ואת ביצועו הראוי של פסק הדין" ובאופן דומה כבר נפסק בהקשר זה: "...הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות" (ראו רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (נבו, 20.12.2000) על כן ומשמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, יש להותיר את צו המניעה על כנו עד למתן החלטה אחרת אך כדי למנוע נזקים כספיים חמורים שעלולים להיגרם למשיבה נוכח עיכוב בקידום המכרז אני מורה על הפקדת ערבות כספית בסך 25,000 ₪ תוך 3 ימים כתנאי להארכת תוקפו של הצו.
עם זאת ונוכח האמור בהחלטתי ועל מנת שלא ייגרמו נזקים למשיבים האחרים, למשיבה 1 ולציבור שאמור לצאת נשכר מהוצאה לפועל של המכרז מוצע לצדדים להגיע להסכמות, ברוח החלטתי זו וללא צורך בבירור התביעה העיקרית שמטבע הדברים עלולה לעכב עוד יותר את התקדמות המכרז.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ביום 5.4.20 חתמה התובעת על כתב התחייבות, ולפיו עליה להשיב את השיק ו"כתב הערבות" תוך 3 ימים ממועד קיום התחייבויותיו של הנתבע.
לדבריו של הנתבע, התובעת - ככל הנראה - סירבה לקבל את יתרת המסיכות בשל טעות בכדאיות העסקה, נוכח העובדה שבאותם ימים מחירי המסיכות השתנו מעת לעת, ומשכך ניסתה התובעת לחזור בה מהתחייבויותיה.
הנתבע לא אסף את המסיכות ולא השיב את הכסף וזאת למרות שהיו בידו פרטי חשבון הבנק של התובעת.
אני בודק את התחייבות החברה, שיש את החתימה של החברה ואת ההיתחייבות החברה בערבות האישית, והדבר היחיד ששונה זה הזמן, במקום 30 ימים, 15 ימים, אתה הצעת את הנוסח הזה והם אישרו את הנוסח הזה? אני מציג את ההתערבות האישית עליו הוא חתום ואת ההיתחייבות שהחברה חתומה, ההבדל הוא הימים, במקום 30 ימים – 15 ימים, וההתחייבות של החברה מתי לעשות שימוש בשיק ומתי לא. מעיין.
...
העולה מן הדברים, כי הנתבע קיבל פעמיים תמורה עבור אותן מסיכות, פעם אחת מהתובעת – שלא קיבלה את המסכות לידיה, ופעם נוספת – ממי שרכש בסופו של דבר את אותן מסכות.
נראה, כי לנוכח כל האמור, יש לקבוע שהתובעת לא עמדה בנטל, שהיה מוטל עליה, ולא הוכיחה, כי אותן מסכות שסיפק לה הנתבע – החלק הארי של ההזמנה – לא תאמו את המוסכם בין הצדדים, ודין טענות התובעת בעניין זה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שלישית, חילוט הערבות הבנקאית במרץ 2021 נעשה כתשלום פיצוי מוסכם עבור "כלל ההפרות" עד אותה נקודת זמן כך שאין מניעה על פי דין או ההסכם לתבוע תשלום פיצוי בגין הפרות ונזקים מאוחרים לחילוט הפצוי המוסכם, ובילבד שלא יפסק בנוסף לפצוי קיום והסתמכות הנתבעים לתקופה לאחר מרץ 2021 גם פיצוי מוסכם כאמור בסעיף 86.3 לכתב התביעה המתוקן שכן מדובר בכפל פיצוי.
תביעת זיפ להשבת דמי פקדון זיפ הגישה תביעה כספית נגדית להשבת סך 477,044 ₪ ; סך המהוה סכומם המצטבר (בצרוף הפרישי הצמדה) של פקדון דמי השכירות (402,908.04 ₪) ופקדון דמי הניהול (74,136 ₪).
עם זאת, בדיון ההוכחות הוכח כי זיפ שילמה את דמי הניהול עבור חנות זיפ לחודש יולי 2020 (20,749 ₪) כאשר עקב טעות יוחס התשלום כתשלום (חלקי) של דמי השכירות בחנות סליו.
בנסוח אחר, ייחוד כספי פקדון חנות זיפ, לרבות מימוש חלק מכספים אלה לסילוק חובות והתחייבויות בקשר לחנות זיפ, לא גרע מזכות מול הים לעשות שימוש בזכות הקזוז הנתונה לה בדין על מנת לקזז את יתרת הערבויות כנגד חוב דמי שכירות בקשר לעסקה אחרת (חוב בקשר לחנות סליו) בהתקיים התנאים לכך, כפי שהראיתי.
...
נזכיר כי זיפ חלקה על זכותה של מול הים לגבות דמי שכירות ודמי ניהול לחודשים אוקטובר – דצמבר 2020 וכפי שהובהר לעיל– דין טענה זו להידחות כך שבדין קוזז חוב דמי השכירות בחנות זיפ מפיקדון דמי השכירות.
דוח כזה לא הוצג לה. דין טענה זו להידחות.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את זיפ לשלם למול הים הוצאות ההליך בסך 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גירסתו זו לא נסתרה ולפיכך ערבותו נחתמה בטעות והיא בטלה.
בנוסח כתב הערבות מצוין שהערבים הם "בעלי מניות ו/או בעלי עניין בחברה בעסקיה ובקבלת הכספים". ברם, אבי אינו בעל מניות ולא בעל עניין וכיצד אבי שהוא הדיוט בעולם המשפט אמור היה להבין את ערבותו במסגרת ההיתקשרות המסורבלת הזו כשהוא לא מיוצג? אבי הבין שערבותו נדרשה לצורך המשך עבודתו של בנו בפעילות העסק מאחר שלדודי היה הידע המקצועי להפעלת העסק.
דרשתי שאביו של דודי, אבי, יחתום על כתבי ערבות להשבת הכספים, מאחר שאבי היה בזמנו בכיר בשרותי הכבוי וההצלה והוא היה היחיד שהיה לו רכוש.
יש גם לדחות את טענת הנתבעים לפיה ערבותם של הערבים פקעה מאחר שדור ויתר למעשה על החוב לחייבת העיקרית – התובעת - שלה הוא הלווה כספים לצורך פרעון חובות החברה.
...
לצורך הכרעה בתביעה, די בכך שהוכח שההלוואות ניתנו בפועל כפי שנקבע בהסכמים ומשקרסה טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים בכתב הגנתם לפיה התובעת כלל לא העבירה כספים ונדחתה טענת הנתבעים שלא הבינו על מה הם חתמו ולא היו מיוצגים, יש לקבל את התביעה ברובה.
סיכומו של דבר: יש לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא הלוואת הבעלים ושלוש ההלוואות הנוספות בהתאם להסכמי ההלוואה בסך כולל של 3.5 מיליון ₪.
בנוסף, הנתבעים ישלמו יחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 75,000 ₪ וכן 75% מאגרות בית המשפט ומלוא התשלומים שהתובעת שילמה למומחה בהתאם לאסמכתאות וקבלות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מאחר שבאותו מועד כתב הערבות כבר הוחזר אל הבנק (על-פי הנטען, בטעות), הוחלט על חילוט סכום הצעת העותרת שכבר שולם כ"חילוט ראשוני" (בסך 1,872,000 ₪, פחות מחמישית מהסכום שהוחלט לחלט).
כן נקבע, כי מאחר שכאמור, ערבות המיכרז כבר הוחזרה אל הבנק ולטענת המשיבות, היה זה מחמת טעות, לעת הזו יחולט מתוך הסכום שנקבע לחילוט רק "חילוט ראשוני" בסך 1,872,000 ₪, שזה כאמור, סכום התמורה ששילמה העותרת עבור חכירת הקרקע (סכום ההצעה, שכאמור, הועבר בהעברה בנקאית ביום 20.7.2021) (להלן – החילוט הראשוני).
בדומה הרחיבו גם בעניינים נוספים ובהם, נוסח כתב הערבות ומועד פירסום המיכרז החדש, אך אף במסגרת זו לא ראיתי לנכון לפרט את כלל הטענות בעניינים אלו.
לצד זה הודיעה העותרת על נכונותה כי כל נושא החילוט (70% מערבות המיכרז), לרבות סכום ה"חילוט הראשוני", יתברר במסגרת התביעה הכספית אשר נאמר כי בכוונת המשיבות להגיש בשל כך שערבות המיכרז הוחזרה אל הבנק.
...
העותרת ערערה על ההחלטה, אך ערעורה נדחה בפסק-דינה של כבוד הנשיאה א' חיות מיום 20.4.2023 (עע"מ 1958/23).
לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב (המשיבות הגישו ביום 21.2.2023 תגובה מקדמית הנתמכת בתצהיר וביום 5.3.2023 ביקשו לראות בה משום כתב תשובה) ולאחר שמיעת באי-כוחם באריכות במהלך הדיון היום (רובו תועד בפרוטוקול וחלקו התקיים גם מחוץ לפרוטוקול), הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את העתירה.
נסיבות אלו אינן נדונות במסגרת העתירה הנדונה, אולם דומה כי גם במקרה כאמור, אין אפשרות לחלט אלא את סכום ערבות המכרז ולא מעבר לסכום זה. לנוכח כל האמור, העתירה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו