רקע ועובדות
הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בשיכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) בפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ותקנה 169 ב(א) בתקנות התעבורה, התשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וכן בעבירה של תקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
הנאשם נדון ל – 9 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים, פסילה על תנאי וקנס.
ת.פ. (נצ) 25313-12-09 מדינת ישראל נ' שיבלי, ניתן ביום 20.1.10 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשיכרות, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור ועבירות נילוות, נדון ל – 10 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר מותנה, סך הכל 18 חודשי מאסר בפועל, וכן פסילה למשך 24 חודשים.
...
לא מצאתי כי בנסיבות העניין ניתן להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולהאריך את המאסר המותנה, השיקולים אותם העלה אין בהם כדי להביא לסטייה ממתחם הענישה.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:
בגין העבירות בהן הורשע הנאשם אני גוזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוטל עליו במסגרת ת.פ. (ראשל"צ) 29541-03-12 מדינת ישראל נ' עוואדט ניתן ביום 9.2.08.