מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר לפיטורי עובדת בהריון - מחלוקת על סדר האירועים

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( גדרי המחלוקת בין הצדדים מצומצמים, אך חרף הצמצום לא מצאו הצדדים את הדרך להגיע לכדי הסכמות, בין היתר, בשל עוצמת הסיכסוך והמתיחות השוררת ביניהם.
כבר בזמן ההריון חלה היתדרדרות במערכת היחסים בין הצדדים והם נפרדו זמן קצר לאחר הלידה, כאשר התובעת מטעימה כי הם נפרדו עוד לפני בואה של הקטינה לעולם, אך הנתבע המשיך להתגורר בדירתה עד שמצא דירה אחרת ובנתיים ישנו בחדרים נפרדים.
זמני השהות של האב עם הקטינה בפסק הדין בענין צו ההגנה נקבע כי זמני השהות בין האב לקטינה יתקיימו על פי המלצת העו"ס לסדרי דין שהגיש את התסקיר וזאת מכוח הסמיכה על פי סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
בנגוד לטענתו של הנתבע כי הוא פוטר מעבודתו והוא מובטל, הנתבע ניצפה על ידי מספר אנשים עובד במקומות שונים וייצר הכנסות שאינן מדווחות.
תיעשה בהתאם להמלצות העו"ס כמפורט בתסקיר מיום 18.8.2020 74.3 לכל הורה תהיה זכות לקבל את הקטינה לאירועים משפחתיים (אירועים מקירבה ראשונה) בכפוף להודעה מראש של 7 ימים לפחות (זולת עם מדובר בארוע ברית מילה שאז ההודעה תמסר 3 ימים מראש).
...
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.
התנגדותו העיקרית של האב להוספת שם משפחתה של האם נובעת לשיטתו כי הדבר מהווה ניסיון נוסף של האם "למחוק ולרמוס את זכויותיו ההוריות". אומר כבר כעת טענותיו של האב לא רק שלא הוכחו בענין זה אלא שברור שהן טענות חסרות בסיס שמוטב היה שלא להעלותן, כיצד מתיישבת טענה של מחיקת האב עם חלוקת זמני שהות שוויונית ? כיצד נרמסות זכויות האב כאשר האם שותפה מלאה להוצאות בגין צרכי הקטינה ? לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבל את המלצת העו"ס לסדרי דין ומורה על הוספת שם משפחתה של האם לשם משפחת הקטינה כך ששם המשפחה של הקטינה ***** ילידת **** יהיה מעתה "******". פסק הדין לענין שם משפחתה של הקטינה מהווה תעודה ציבורית לצורך הרישום במרשם האוכלוסין או בכל מקום המנהל מרשם על פי דין.
סוף דבר פסק הדין לענין חלוקת זמני השהות יהיה בהתאם לאמור בסעיף 74 (על סעיפי המשנה) לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עדויות הנתבעת לא שפכו אור על המחלוקת לגבי גובה השכר, ואף לא ניתן הסבר לפירוט הרכיבים השונים אשר צוינו בתלושי השכר (עמוד 15, שורות 1 -11): האם נכון שסיכמת עם התובעת על שכר גלובאלי של 7500 נטו? כן. כולל שעות נוספות וכל מה שרשום שם. על איזה שעות נוספות מדובר? אם היו נוצרות שעות נוספות אז זה כלול בתוכן, לא היו שעות נוספות לא רק שלא נוספו היא הלכה כל יום ב 18:30 והגיעה ב 10:30.
בקד"מ אמר מר אבי מויאל את הדברים הבאים: "התובעת הגיעה מהצפון לראיון עבודה ושוחחנו והכל היה בסדר. בסוף עברה לגור בראשל"צ. הכל זרם והיה בסדר נכנסה להיריון ואז החלה לומר שהיא לא יכולה לעבוד עם חומר כזה ואחר. עשה רושם שפחות מתאים לה להגיע לעבודה ומשהו באנרגיה ובאווירה לא מתאים לה. הכל קשה. עד אותו בוקר שהיא החלה מחלה בדיקות . שם החל משהו לא תקין במערכת היחסים. יום אחד הגיע עם אישור מחלה וזרקה אותו על השותף שלי. (חוזר על האמור כתב ההגנה)." (עמוד 1, שורה 28, עד עמוד 2, שורה 2).
הפרת חוק עבודת נשים מאחר שעל פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, התובעת עבדה אצל הנתבעת מעל ששה חודשים ופוטרה בהיותה בהיריון, מבלי שניתן לפיטורים היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, פיטוריה של התובעת מנוגדים לדין (עמוד 13, שורות 20 -21).
עוד יש להיתחשב בעובדה כי למרות שהנתבעת הייתה מודעת לכך שחל איסור לפטר אשה בהריון (עמוד 13, שורות 15 -16), היא סברה (בטעות שיושבה במסגרת פסק הדין), שיש לראות בתובעת כמי שהתפטרה, לאחר שלא שבה לעבודה לאחר הארוע מיום 9.10.18.
...
בהתאם לקביעה לגבי גובה השכר ומשתחשיב התובעת עומד בהוראות הדין, התביעה בנושא זה מתקבלת, כאמור בסעיף 74 לסיכומי התובעת, בסך 3,983 ₪.
לסיכום חלק זה, התובעת זכאית להפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה בסך 5,329 ₪.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: שכר חודש אוקטובר 2018 בסך 2,539 ₪; הפרשי פיצויי פיטורים בסך 13,593 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,464 ₪; הפרשי חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 5,329 ₪; פיצויים לפי סעיף 13א'(ב)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 בסך 53,074 ₪; פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 25,000 ₪; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 בסך 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת היא היחידה בחברה שהוכשרה לבצע מטלה זו. האירועים שקדמו לסיום יחסי העבודה בין הצדדים בראשיתו של חודש מרץ 2020, ולקראת מועד הלידה הצפויה של התובעת, התבקשה התובעת לבצע חפיפה עם גב' ויקטוריה כהן.
התובעת לא חלקה על גרסה זו. הצדדים אינם חלוקים על כך שבשלב זה, פנה מר פחימה לאביה של התובעת, (שאף הוא עובד בחברה כשומר) ובקש ממנו לסייע בשמרטפות על ילדיה של התובעת - על מנת שהיא תתייצב לעבודתה.
לתצהירה של התובעת צורפה תיכתובת מסרונים עם עדי, ונוכח חשיבות הדברים נביא את ההתכתבות כלשונה –התובעת: "... נראה לי שהוא לא הבין או שאתה שאני במחלה וחולה יש לי אישור מחלה אני לא יכולה לצאת מהבית ולעשות את כל זה וכמו שאמרתי לך שעד יום ראשון אני בטוח לא יכולה להגיע למשרד ואשמח שתבדוק עם ארז עם הוא יכול להוציא חשבוניות כי אני באמת במחלה וכמובן בריאות זה חשוב אני מקוה שתבין ובאמת שאני מנסה לעזור עם כל המצב הזה תודה. עדי: "אני אמרתי לו לשלוח לך נטלי אפשר להיות ראש קטן אבל תזכרי שכל מה שרצית פה קיבלת ביקשת העלאה כי את עובדת פחות שעות אשרתי לך נתתי לך בונוס סוף שנה אפילו לא אמרת תודה ביקשת לבוא ביום חמישי מאוחר אשרתי לך ביקשת לצאת יותר מוקדם למרות שהעבודה עד 16:30 אשרתי לך היית עושה את המלאי, לקחתי לך כדי שיהיה יותר קל! אם את רוצה ללכת לפי מחלה לא מחלה אין שום בעיה גם אני אהיה ראש קטן הכל בסדר אם לא הייתי תקוע לא הייתי מבקש ממך אבל לצערי את הפונקציה היחידה שיודעת את העבודה הזו נכון לעכשיו אז תחשבי מה את רוצה לעשות לשיקולך" יצוין כי התובעת השיבה בהודעה חוזרת כי "אני מאוד נפגעתי מאוד מהמילים אלה אני באמת חולה עם גירודים ושלפוחיות ואסור לי להתקרב לאנשים...". ביום 29.3.20 או בסמוך לכך העבירה התובעת לחברה אישור מחלה נוסף, מטעם רופא נשים ומיילדות, מיום 29.3.20 ועד ליום 10.4.20.
דיון והכרעה כאמור, עיקרה של המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם הוצאתה של התובעת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ללא הסכמתה, בעודה שוהה בתקופת מחלה ובנסיבות הכוללות של המקרה, מהוה פיטורים שלא כדין בהתאם לחוק עבודת נשים.
אין חולק, שהוראות חוק עבודת נשים חלות על התובעת, ובכל מצב שיגרתי אחר בקשת מעסיק לפטר עובדת בהריון, לפגוע בהקף משרתה או בהכנסתה טעונה קבלת היתר.
...
על כן, טענות אלה נדחות.
סיכום לאור כלל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה: בשים לב לקביעתנו שפולירן לא פיטרה את התובעת, תביעותיה של התובעת לסעדים בגין הפרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים; תביעתה להשלמת פיצויי פיטורים ולקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין; תביעתה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – נדחות.
טענת הקיזוז שהעלתה פולירן – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בנימוקי ההחלטה נכתב כך :"30. בנסיבות כפי שהובאו לעיל שוכנעתי כי עילת הפיטורין קשורה במשבר אמון בין המעביד לעובדת שנבע מהגשת תביעה של העובדת נגד המעביד בעילת עישון ואפליה ומאירוע שהיה קשור בהתנהגות העובדת במהלכו הוזמנה מישטרה ומקום העבודה ניסגר יום למחרת. 31. טעוני העובדת כי עילת הפיטורין קשורה בין השאר להיריון אינה גובתה באסמכתאות ומכל מקום הודיעה על הריונה לאחר שזומנה לשיחת השימוע עמה בגין תיפקודה. 32. מכל האמור לעיל ומששוכנעתי בהעדר קשר בין הפיטורין להיריון, ומשאין היתכנות לעת הזו, נוכח משבר האמון שבין המעביד לעובדת להמשיך את מערכת יחסי העבודה אני מתירה את הפיטורים" ביום 11.9.14 התקבלה החלטת הממונה המתירה לפטר את שרה , בפיטורין שנכנסו לתקפם ביום 4.8.12 (יום לפני יציאתה לחל"ד) (להלן: "היתר פיטורים 1") .בנימוקי היתר הפיטורין בסעיף 33 נכתב כך:" מכל האמור לעיל ומששוכנעתי בהעדר קשר בין הפיטורין להיריון, ומשאין היתכנות לעת הזו, נוכח משבר האמון שבין המעביד לעובדת להמשיך את מערכת יחסי העבודה אני מתירה את הפיטורים בכפוף לסעיף 9 ב' (3)." (נספח א' לתצהירה של שרה) .
המחלוקות אליבא דתובעות ההתנהלות כלפיהן החל מהוודע דבר הריונן , עובר להגשת תביעתן הראשונה בהליך זה היתה מפלה והורעו תנאי עבודתן ולבסוף פוטרו בנסיבות המזכות אותן בפיצויי פיטורין (שרה קבלה כ- ₪3,000 בגין כך (ולטענתה זכאית ליותר).
יפים לענין זה הדברים שאמרה עדת הנתבעים – מי שהיתה אחראית המשמרת ועזבה עבודתה נוכח התנהלותן(עמ' 32 ש' 20-22) :" אני עזבתי בגלל ההיתנהגות שלהן, ידעתי שנשים בהריון אסור לפטר ושתיהן היו בהריון, ואני שלא הייתי בהריון ואני הנפש שלי מתה קמתי והלכתי בגלל שלא יכולתי לסבול, הבריאות שלי נגמרה מההתנהגות שלהן." ובהמשך: " אני לא יכולה לתאר את הצער שעברתי בדרך למסעדה ובחזור, והחוצפנות וההתנהגות הלא נאותה כלפי מנהלת הזלזול, זה היה דבר מדי יום ביומו, הרמתי ידיים ואמרתי לאביעד שאני לא יכולה להמשיך לנהל כזה מקום, זה גם יצר מרד מכל העובדות מסביב, שהן רואות עובדת שמגיעה מתי שבא לה, הולכת למטבחון לשתות קפה, מאחרת מהפסקה רבע שעה אחרי, זה גזל זמני עבודה, חוסר סדר. שבנות לא חוזרות עם כולן אלא רבע שעה אח"כ י סדר ושמשפיע על שאר העובדות." הובהר, למרבה הצער, כי התובעות החלו בהתנהלות זו , תוך כדי הריונן כאשר ברי שסמכו על ההריון שיגן עליהן מפני צעדים מתחייבים של המעסיקה, אלא שדרך זו לא צלחה.
...
יתר תביעות התובעות נדחות.
מצאנו ממש בטענה זו. כתב התביעה כולל טענות מן הגורן ומן היקב שהוברר מתוך העדויות כי לפחות לגבי חלק מהן- התובעות עצמן מכחישות אותן במפורש, (כפי שצוין לעיל לענין התביעה לפיצוי בגין העדר תלושי שכר-) ולגבי חלקים אחרים- הן חולקות בפועל ע ל הנטען שם (כך למשל לגבי טענה לנזקי בריאות מעישון.
על כן תשלם התובעת 1 (שרה) לנתבעת סך כולל של 40,000 ₪ בגין הוצאותיה ושכ"ט עו"ד (פחות מ10% מסכום התביעה) ואילו התובעת 2 (תמר) תשלם לנתבעת הוצאותיה ושכ"ט בסך כולל של 36,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת כי התובעת לא העבירה לאחר יומיים אישור בדבר ההיריון, וגם לא בימים שלאחר מכן.
גב' מזרחי: "לירון שלום, המכתב מנוסח בדיוק לפי סדר האירועים הנכון. טרם שלחת אליי את האישור הרפואי על היותך בהריון ועל כן סיום עבודתך יהיה בתוקף כאמור במכתבים שנמסרו לך בתאריכים 11 בדצמבר 2016 29 בנובמבר 2016". התובעת: "מחר יש לי בדיקה אני יביא לך מיסמך עדכני יותר דברי עם מוחמד שאני חוזרת לעבודה יום ראשון". "הוא לא עונה לי להודעות והטלפון משום מה אין לי מושג?" גב' מזרחי: "מוחמד יעביר אלייך סידור עבודה לשבוע הבא, כאמור במכתביי תאריך סיום עבודתך יהיה ב 29 בדצמבר 2016". התובעת: "אז לא צריך אישור על ההריון ככה או ככה אני מפוטרת נכון?" מהודעות אלו אנו למדים כי למעשה כבר ביום 14.12.2016 החזיקה התובעת בידה אישור רפואי ראשוני בדבר ההיריון, שכן לדבריה היא עתידה לקבל מהרופא "מיסמך עדכני יותר". התובעת לא הציגה כל הסבר משכנע מדוע בחרה שלא להציג בפני הנתבעת, בסמוך למועד קבלת מכתב הפיטורים, אישור רפואי כנדרש, וכל שטענה שוב ושוב הוא שלא היה לה די זמן להשיג את האישור המתאים (עמ' 11 שורות 13-18): רז אומרת בתצהירה שהיא אמרה לך להביא אישור רפואי עד 1/12? נו, וזה נראה לך מספיק זמן? 12 יום לאחר מכן, קיבלת את המכתב מ-11/12 עם השליח הביתה, כשהיית בחופש, זה נכון? כן, זה נכון, אבל היא נקבה בשלושה ימים.
...
במיוחד מצאנו את טענתה של התובעת כי היה על הנתבעת "לשוב ולבדוק" האם זה חוקי לפטר עובדת בהריון מול הממונה במשרד הכלכלה (סעיף 22 לתצהירה), כחסרת תום לב נוכח כך שהיא זו אשר התבקשה שוב ושוב למסור את האישור בדבר ההיריון.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
נוכח תוצאות ההליך ובהתחשב בנסיבות העניין, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו