עדויות הנתבעת לא שפכו אור על המחלוקת לגבי גובה השכר, ואף לא ניתן הסבר לפירוט הרכיבים השונים אשר צוינו בתלושי השכר (עמוד 15, שורות 1 -11):
האם נכון שסיכמת עם התובעת על שכר גלובאלי של 7500 נטו?
כן. כולל שעות נוספות וכל מה שרשום שם.
על איזה שעות נוספות מדובר?
אם היו נוצרות שעות נוספות אז זה כלול בתוכן, לא היו שעות נוספות לא רק שלא נוספו היא הלכה כל יום ב 18:30 והגיעה ב 10:30.
בקד"מ אמר מר אבי מויאל את הדברים הבאים: "התובעת הגיעה מהצפון לראיון עבודה ושוחחנו והכל היה בסדר. בסוף עברה לגור בראשל"צ. הכל זרם והיה בסדר נכנסה להיריון ואז החלה לומר שהיא לא יכולה לעבוד עם חומר כזה ואחר. עשה רושם שפחות מתאים לה להגיע לעבודה ומשהו באנרגיה ובאווירה לא מתאים לה. הכל קשה. עד אותו בוקר שהיא החלה מחלה בדיקות . שם החל משהו לא תקין במערכת היחסים. יום אחד הגיע עם אישור מחלה וזרקה אותו על השותף שלי. (חוזר על האמור כתב ההגנה)." (עמוד 1, שורה 28, עד עמוד 2, שורה 2).
הפרת חוק עבודת נשים
מאחר שעל פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, התובעת עבדה אצל הנתבעת מעל ששה חודשים ופוטרה בהיותה בהיריון, מבלי שניתן לפיטורים היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, פיטוריה של התובעת מנוגדים לדין (עמוד 13, שורות 20 -21).
עוד יש להיתחשב בעובדה כי למרות שהנתבעת הייתה מודעת לכך שחל איסור לפטר אשה בהריון (עמוד 13, שורות 15 -16), היא סברה (בטעות שיושבה במסגרת פסק הדין), שיש לראות בתובעת כמי שהתפטרה, לאחר שלא שבה לעבודה לאחר הארוע מיום 9.10.18.
...
בהתאם לקביעה לגבי גובה השכר ומשתחשיב התובעת עומד בהוראות הדין, התביעה בנושא זה מתקבלת, כאמור בסעיף 74 לסיכומי התובעת, בסך 3,983 ₪.
לסיכום חלק זה, התובעת זכאית להפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה בסך 5,329 ₪.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
שכר חודש אוקטובר 2018 בסך 2,539 ₪;
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 13,593 ₪;
תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,464 ₪;
הפרשי חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 5,329 ₪;
פיצויים לפי סעיף 13א'(ב)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 בסך 53,074 ₪;
פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 25,000 ₪;
פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 בסך 5,000 ₪.