מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשה של הודעת צד ג' אחרי המועד שנקבע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

ברע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 08.05.2018), נקבע כך: "כאשר מתבקש להגיש הודעות לצדדים שלישיים לאחר מועד זה, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך. יש לדקדק בשני אלו: לעתים, על אף שחלף זמן רב מאז שניפתח ההליך, הוא עודנו מצוי בשלב מקדמי. כך הוא גם בעיניין שלפנינו. בית המשפט אמנם קבע כי התיק בשל לקביעת דיוני הוכחות, אולם טרם החל הדיון בתובענה לגופה. השלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז הוגש, הם שני פרמטרים שונים שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו. לשיקולים אלו יש להוסיף את מידת הפגיעה שתגרם לצדדים מהוספת הצד השלישי; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. יש לבחון שיקולים אלו על רקע מהות השינוי הדיוני המבוקש, קרי – משמעותה של ההודעה על רוחב היריעה והקף ההיתדיינות במתכונתה הנוכחית, ועל הצורך לפתוח מחדש הליכים מקדמיים שכבר נסתיימו (ראו: עניין גלעדי, פסקה 4; עניין עריית חיפה, פסקות 11–15; עניין עריית אשדוד, פסקה 6)." לאור האמור, בבוא בית המשפט להחליט באם יש מקום לייתן הארכת מועד למשלוח הודעה לצד ג', עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, למידת האיחור ולטעם שניתן על-ידי המבקש לאיחור בהגשת הבקשה.
...
כפי שיפורט להלן, דין הבקשה להידחות, והיות שיסוד מרכזי בהחלטה הינו השלב הדיוני בו מצוי ההליך, אזי אפרט בקצרה את אופן ניהול ההליך עד כה. עוד אוסיף, כי אין בטיעוני המבקש כל נימוק לעובדה שהבקשה מוגשת רק בשלב כה מתקדם של ההליך, ולא הוגשה יחד עם כתב ההגנה מטעמו, כמתבקש מהוראת תקנה 23(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
לסיכום, הנתבעת 4 מתנגדת לבקשה בהתאם לטעמים שפורטו ומחייבת לחייב את המבקש בהוצאות.
ואכן, כאמור בסעיף 20 לעיל, המבקש מצביע על קיומה של יריבות בין התובעים לנתבעות 4 ו- 5, וכאמור בסעיף 11 לעיל, גם התובעים בתגובתם לבקשה עמדו על יריבות זו. נוכח כל האמור לעיל, כאשר אין הסבר לאיחור הניכר בהגשת הבקשה, אני דוחה את הבקשה למתן ארכה לשליחת הודעה לצדדי ג'.
המבקש ישלם לכל אחד מהצדדים שהגישו תגובה, דהיינו – התובעים, נתבעת 4 ונתבעת 5, שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בגין בקשה זו. המזכירות תודיע לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

כאשר בעל דין מבקש להגיש הודעת צד שלישי לאחר המועד שנקבע, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט.
...
לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים בעל פה, במסגרת הדיון, ניתנה החלטתי מאותו היום, בזו הלשון: "קיימתי היום קדם משפט ראשון בתביעה כספית שהגישו התובעים כנגד הנתבעת שהינו החברה המבטחת את בית מגוריהם, בטענה לחובת פיצוי בגין מקרה ביטוח.
לאחר שעיינתי פעם נוספת בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון, בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
סוף דבר: במכלול הטעמים שפורטו לעיל, סוג הטענות שהועלו כנגד הגורמים הנוספים והמועד שבו הועלתה הבקשה, על כל המשמעויות הנלוות לכך, הבקשה למתן הארכת מועד להגשת הודעה לצדד ג', נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עקרי מהלך הדיון: לאחר שבית הדין אישר את בקשת הנתבע להגשת הודעת צד ג' ולאחר שצד ג' היתייחס להודעה זו, ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית ולאחר שאלו הוגשו נקבע מועד לישיבת הוכחות.
...
ב"כ התובע לא השתכנע מטענות ב"כ הנתבע ואמר את הדברים הבאים:"לא מסכים להצעת חברי. שב"כ צד ג' או שיוותר על העד או שנאלץ לדחות את הדיון על מנת שכל העדים ייחקרו באותו יום בכפוף לתשלום הוצאות". לאחר שני דיונים שלא לפרוטוקול ולאחר עוד דברים שאמרו ב"כ הצדדים, ניתנה ההחלטה הבאה: "הגם שבית הדין היה מעדיף, כמו ב"כ התובע כי כלל עדי צד ג' ייחקרו במועד אחד, הרי שבנסיבות העניין וכדי לא לדחות את המשך בירור התביעה בעוד מספר לא מבוטל של חודשים וכן בהינתן כי כל הצדדים הגיעו לדיון לאחר שהתכוננו אליו, ובהינתן כי גם המקליטה וגם המתורגמן טרחו והתייצבו החלטנו לקבל את הצעת ב"כ הנתבע כך שהיום ייחקר צד ג' (הכוונה - "מנהל צד ג" א.י.) והעד מטעמו שכן טרח והתייצב.
לנוכח השתלשלות העניינים כפי שפורטה בסעיף 3 לפסק דין זה, לא מצאנו לנכון לזקוף לחובת צד ג' את העובדה שאחד מעדיה (כשהכוונה למר אחמד משעלה), אשר התייצב לישיבת ההוכחות השניה, לא התייצב בהמשך.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל והואיל והעדפנו את עדויותיהם של מר בן שושן ושל מנהל צד ג', אשר כפי שחזרנו ושנינו - הותירו עלינו רושם מהימן, על פני עדויותיהם של התובע ושל העד מטעמו, וכן בשים לב לסרטון הווידאו ולהודעות הווטצאפ והעדר כל ראיה מצד התובע המוכיחה גרסתו כאילו היה עובד שכיר של צד ג', הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי ביום 3/10/19 או בסמוך לכך התקיימו בינו לבין צד ג' יחסי עובד מעסיק ולכן הרינו קובעים כי בדין דחה הנתבע את תביעתו של התובע.
הוצאות משפט בשל גרסתו הלא אמינה של התובע, שקלנו לחייבו בהוצאות משפט הנתבע למרות שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אבל בסופו של דבר ובעיקר הואיל והנתבע לא ביקש זאת, החלטנו שלא לעשות כן. שונה הדבר ביחס לצד ג' אשר בגין הוצאותיו הלא מבוטלות החלטנו לחייב את התובע לשלם לו את הסכומים הבאים: סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הבקשה למשלוח הודעת צד ג' ביום 16 ביולי 2023, כשבועיים וחצי לפני מועד הדיון שנקבע וכחודש וחצי לאחר שהוגש כתב ההגנה, ביקש הנתבע להגיש הודעת צד ג' נגד מתקין הפרגולה.
...
הטענה שהחלפה לחדש של פריטים מסוג זה משפרת את מצב התובעים בנסיבות הספציפיות של התיק כאן היא כללית וסתמית ואיני מקבלת אותה.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את טענת התובעים לפיה גובה הנזק הממשי שנגרם להם מגולם בחשבוניות המס שצירפו, וקובעת כי סכום הנזק הממשי עומד על סך של 25,755 ₪.
סיכום הנתבע ישלם לתובעים סך של 25,755 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

מהלך הדיון: לאחר שצד ג' היתעלם מהחלטות בית הדין ולא היתייחס להודעה שהוגשה כנגדו וגם לא הגיש תצהירי עדות ראשית ולאחר שהתובע הגיש, כבר בחודש 1/22 ובהתאם להחלטת בית הדין, תצהיר עדות ראשית שלו ותצהיר עדות ראשית של אביו, נקבעה ישיבת הוכחות ליום 17/7/22 (להלן - ישיבת ההוכחות הראשונה) אליה הזמין הנתבע את צד ג' כעד, מאחר וכאמור לעיל, האחרון לא היתייחס להחלטות בית הדין.
בחודש 12/22 ועוד בטרם הגיע מועד ישיבת ההוכחות השניה, הפך צד ג' למיוצג ובא כוחו הגיש בקשה להגשת תשובה להודעה שהוגשה כנגדו וכן תצהירי עדות ראשית ולאחר תגובות שהוגשו וכן החלטות שנתן ביה"ד הגיעו הצדדים להסכמות אודות הגשת תצהירי צד ג' ועדיו וכן אודות הגשתו תשובת צד ג' להודעה שהוגשה כנגדו.
מדובר במסמכים הכתובים באנגלית ואשר יש בהם אזכור לתאריך התאונה הנטענת (10/4/19) וכן לעובדה שמדובר היה בתאונת עבודה שהתרחשה בישראל ולאופן בו התרחשה - צד ג' היתנגד מכל וכל להגשתם של מסמכים אלו, אלא שספק אם הטעמים שהעלה מצדיקים את קבלת עמדתו ועדיין והואיל ומבחינתנו גם בהיתעלם ממסמכים אלו (אשר בהחלט יש בהם כדי לחזק את גרסת התובע) והואיל ודי לטעמנו בעדותו האמינה של התובע ובשאר הטעמים שציינו לעיל, כדי לקבוע כי התובע הוכיח לפנינו כי התאונה אירעה כפי שהוא טען ובמהלך עבודתו במאפיה של צד ג', החלטנו שלא ליתן משקל רב/ממשי למסמכים הרפואיים והאחרים אשר להגשתם היתנגד צד ג'.
...
בסיום ישיבת ההוכחות ולאחר ששמענו את הצדדים ועדיהם והואיל ומצאנו סתירות בין עדויות צד ג' לבין עדויות עדיו וכן הואיל ומצאנו בסרטון שהקרין צד ג' במהלך ישיבת ההוכחות תימוכין לגרסת התובע אודות אופן התרחשות התאונה וכן הואיל והאחרון הותיר עלינו רושם מהימן בעדותו, אשר זכתה לחיזוק במסגרת עדותו של אביו וכן זכתה לחיזוק בהקלטות ובתמלולי השיחות שהוגשו כחלק מראיותיו, קיימנו בהסכמת הצדדים דיון שלא לפרוטוקול, בסיומו נרשמו הדברים הבאים: ב"כ צד ג: "שמעתי את דברי בית הדין ואני מבקש שהות בת 7 ימים מהיום על מנת לשקול את דברי בית הדין ולנסות להגיע להסכמות עם חבריי" ב"כ הצדדים: מקובל עלינו שבשלב ראשון לא יזמין בית ה דין תמלול של הקלטת הדיון ורק אם בתוך 7 ימים לא תוגש כל הודעה, תוזמן ההקלטה ואז נבקש שתינתן החלטה על הגשת סיכומים - 30 יום לכל צד, כאשר "הימים של התובע" יימנו מיום שהפרוטוקול המתומלל ייסרק לתיק" (עמ' 12 שורות 15-20 לפרוטוקול).
בטרם סיום סעיף זה נציין עוד מספר נקודות: גם עדיו של צד ג' - הם אחיו וגב' אריג' לא הועילו להוכחת גרסתו ולהפרכת גרסתו האמינה של התובע וזאת בין היתר לנוכח הסתירות שמצאנו בעדויותיהם של אלו (למשל בקשר לשעת התחלת העבודה במאפיה).
לא מקובלת עלינו עמדת הנתבע כפי שמצאה ביטוי בסעיף 45 לסיכומי באת כוחו, ולפיה:"מהראיות כפי שהונחו בפני כב' בית הדין עולה כי ממילא התובע לא נשמע להוראותיו של רדואן ונשאר במאפיה. בכך נטל על עצמו סיכון מרצון עת שנישאר לכאורה במקום כאשר ידע כי רדואן לא מעוניין להעסיקו וללא שבידיו היתר עבודה כדין! זאת כאשר מעמיד את עצמו בסיכון כאשר ההיה עליו לדעת כי לכך יהיו השלכות מהפן הביטוחי" - שכן קבענו כי צד ג' כן רצה להעסיק את התובע ואף העסיקו עד התרחשות התאונה וזאת למרות שלא היה לתובע היתר העסקה כדין - עובדה שהיא כשלעצמה חמורה מאוד ולכן נבהיר כי התובע חייב לדאוג לא להימצא במצב שכזה בעתיד אלא שאין בכך כדי להסיר את האחריות מצד ג', אשר כאמור לעיל, לא התרשמנו, חרף עדותו ואף עדות גב' אריג', כי בשל כך שלתובע לא היה היתר העסקה הוא לא הסכים להעסיקו.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל הרינו קובעים כך: תביעתו של התובע מתקבלת הואיל ומצאנו כי הוא הוכיח שביום התאונה (10/4/19) התקיימו בינו לבין צד ג' יחסי עובד מעסיק והואיל והוכיח כי אכן ארעה לו תאונה במהלך עבודתו במאפיה של הנתבע עת נתפסה חתיכה מאצבעו הימנית במכונת הלישה/החיתוך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו