הארכת מאסר ופסילה מותנים לנהג שהורשע בנהיגה ללא רישיון

- מה שאין במקרה זה. · פ"ל 9759-05-13 מדינת ישראל נ' רועי כץ- שם נהג הנאשם בפסילה, כאשר בכך הפר 7 צוים של בתי משפט שונים, בסופו של יום גזר בית המשפט על הנאשם עונשים של 12 חודשי פסילה בפועל ורכיבי ענישה נוספים, כשהוא מאריך את המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו- בארוע זה לא היו עבירות נילוות (למעט אלו הנגררות לעבירת הפסילה), ובעיקר בית המשפט ציין שהנאשם עבר תהליך ממשי של שקום, אחרת, היה צפוי וראוי לענישה של מאסר ממש (כך על פי דברי השופט שם. · עפ"ת 47811-05-15 מדינת ישראל נ' בוחבוט- המדינה ערערה על גזר דין שנתן בית משפט קמא בגין 2 אירועים של נהיגה בזמן פסילה, כאשר לנאשם עבר תעבורתי של 56 הרשעות קודמות ואשר הטיל על הנאשם מאסר מותנה של 6 חודשים, פסילה בפועל של 14 חודשים ורכיבי ענישה נוספים.

נסיבות אשר אינן קשורות בבצוע העבירה הנאשם נוהג משנת 1980 , צבר לחובתו 62 הרשעות קודמות (אחת היתיישנה), בעבירות של אי ציות לתמרורים, אחריות לגרם תאונת דרכים (משנת 1998), פקיעת תוקף רישיונות רכב (מס' רב של פעמים), עצירה המפריעה לתנועה (מספר פעמים), חציית קו הפרדה רצוף (מספר פעמים), הרשעות הקשורות לנהיגה בהיותו נהג מונית, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג רכב (משנת 2011) – שם נגזר דינו גם למאסר מותנה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף והרשעה אחרונה מיום 16.7.17, שם נפסל לתקופה של 4 חודשים, פסילה אשר בעטייה הוגשו כתבי האישום בתיקים שבפניי.

...

לפיכך, נראה לי כי שיקול זה והעובדה כי התרשמתי כפי שהתרשם שירות המבחן, שהנאשם שינה מדרכיו והוא מתכוון להישאר על דרך המלך, ולהלך בה, נראה לי כי אעדיף אותה בשלב הזה על פני שיקול הגמול.

בסופו של דבר, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנוגעים והצריכים, לשקילת חומרת העבירות, ההליך שעבר, ועוד יעבור, תחת עינו הפקוחה של שירות המבחן ובית המשפט, עברו התעבורתי מצאתי שיש ליתן את הבכורה להליך השיקומי אותו עובר הנאשם.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: פסילה בפועל של 22 חודשים.

אותה עת נהג כשהודע לו שהוא פסול מנהיגה בתיק 8056-04-16, מיום 20.12.16, למשך 38 חודשים, בנוכחותו, והפקיד רישיון נהיגה.

צוין שעברו התעבורתי של המערער אינו זניח, ועונש מאסר אינו חורג מהמתחם, בפרט שמדובר בשתי פסילות, ורישיונו אינו בתוקף מזה 3 שנים, אלא שהעונש שהושת יש להשית במערער שזו אינה הפעם הראשונה בה הוא מבצע עבירה זו. רעפ 4911/13 שמואל יעקובוב נ' מדינת ישראל (2.10.13), המבקש הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח.

מהפסיקה האמורה עולה שמיתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, כולל, במקרים בהם מדובר בנאשם שנהג בפסילה, בפעם ראשונה, רכיב של מאסר, שיכול ויהא על דרך של עבודות שירות, פסילה עד 3 שנים, והפעלת מאסר מותנה במצטבר או בחופף (בנוסף לרכיבי ענישה נוספים), ובמקרים בהם העבר אינו מכביד, או שתסקיר המבחן חיובי או שהנסיבות האישיות מיוחדות, הסתפקות במאסר מותנה ובפסילה (לצד רכיבי ענישה נוספים).

המאסר המותנה הוארך, הוטלה פסילה ל-9 חודשים, הופעלה פסילה מותנית בת 3 חודשים, במצטבר, ובסה"כ 12 חודשי פסילה, והושתו פסילה על תנאי, צו מבחן לשנה, קנס והתחייבות.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מורה על הארכת עונש המאסר, כפי שנפסק על תנאי בתיק שמספרו: 8056-04-16 (2 חודשים על תנאי), מיום 20.12.16, לשנתיים נוספות.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 2,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, למשך שנתיים מהיום.

ראו לעניין זה דבריו של כב' השופט מ' כדורי בתתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא (להלן – עניין פריג'): "עבירה של נהיגה לאחר שתוקף רישיון הנהיגה פקע, כשהיא לעצמה, אינה בעלת חומרה יתרה. כך, כאשר רישיון הנהיגה פקע בפרק זמן של עד 6 חודשים קודם לארוע העבירה הנה מסוג בררת משפט בלבד, בה הנהג אינו נידרש להתייצב בביהמ"ש.

בתתע (ב"ש) 4545-08-17 מדינת ישראל נ' פאיז אלנבארי (16.1.19), בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים, וללא תעודת ביטוח תקפה, כשעומד ותלוי נגדו מאסר מותנה, בר הפעלה, בן 7 חודשים, כשעבירת המקור היא נהיגה בפסילה, התסקיר שלילי, ולחובת הנאשם 40 הרשעות, מרביתן בעבירות קנס, ומשך החריגה של פקיעת הרישיון מעבר לשנתיים, לא הוכחה, הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה, הוארך המאסר המותנה, הוטלה פסילה לשנה, תוך הפעלת פסילות מותנות, ובסך הכל 26 חודשי פסילה, פסילה מותנית, וקנס.

בעפ"ת (י-ם) 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי, (31.10.10), דחה ביהמ"ש ערעור המדינה על קולת העונש שהטיל ביהמ"ש קמא על נאשם שהורשע ב-5 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כשרישיון הנהיגה פקע, בשנת 2001, והעבירות בוצעו בין השנים 2007-2010, כשבעברו 25 הרשעות בתעבורה, ורישיון הנהיגה לא חודש עקב אי תשלום קנסות - פסילה בת חודש, תוך הפעלה בחופף של שני עונשי פסילה על תנאי מדו"חות קודמים, לתקופה של 3 חודשים כל אחד, וחודשיים מאסר מותנה.

...

בנסיבות אלה, בהתאם לסעיף 56(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, המאסר חב הפעלה ואין מנוס מהפעלתו.

לפיכך, אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים: אני מורה על הפעלת המאסר המותנה, בן 3 חודשים, שנגזר על הנאשמת בתיק 2421-01-15, מיום 3.3.16.

אני דנה את הנאשמת ל-4 חודשי מאסר, וזאת על תנאי, למשך 3 שנים, לבל תעבור בתקופה הנ"ל עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה התשכ"א-1961, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

כעולה מכתב האישום, ביום 22.7.20, סמוך לשעה 14:45, נהג הנאשם ברכב פרטי, מסוג "שברולט", מ.ר. 10-658-66, בכפר מג'דל כרום, כשהוא פסול לנהיגה בתיק שמספרו 10049-10-16, מיום 27.11.19, למשך 5 חודשים, בנוכחותו, ולא הפקיד רישיון נהיגה.

מדיניות הענישה בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12), בהתייחסה למיתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14), צוין מיתחם הפסילה בעבירה של נהיגה בפסילה: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." בעפת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16) - בנהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון נהיגה למעלה משנה, וללא תעודת ביטוח, למשיב 23 הרשעות בפלילים, ו-16 הרשעות תעבורה, והורשע ב-5 עבירות דומות של נהיגה בפסילה, ובנהיגה ללא רישיון נהיגה ושכרות, והתסקיר הצביע על סיכוי ממשי לשקום, הוארך מאסר מותנה בן שנה, והוטלו פסילה בת 3 שנים, התחייבות, הפעלת התחייבות וצו המבחן הוארך ל-3 שנים.

...

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת מתחם העונש ההולם, בחנתי את עברו של הנאשם, ועיינתי בתסקיר המבחן, אני סבורה שבמקרה שלפני, בהתחשב בנכונותו של הנאשם לשיקום, שנתמכת בתסקיר המבחן, יש להעדיף לנאשם עתיד שיקומי, על פני שליחתו למאסר.

מתסקיר המבחן עולה שהפרוגנוזה השיקומית סבירה, הנאשם מכיר בחומרת מעשיו, ומביע נכונות להשתתף בקבוצה טיפולית ייעודית בתחום התעבורה, ולבצע צו של"צ. בנסיבות האמורות אני סבורה שהאינטרס החברתי הוא מינופו של ההליך המשפטי לשיקומו של הנאשם ולהשתלבותו באופן מיטבי בחברה.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.

בכל הקשור לעבירה של נהיגה בפסילה ראה דברי כב' השופט לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי 'מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו ... דינו – מאסר שלוש שנים'". נסיבות ביצוע העבירות נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה במסגרת תאור עובדות כתב האישום המתוקן.

רע"פ 8438/17 חסן כיאל נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע, בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, ונגזרו עליו הארכת עונש מאסר מותנה, קנס, פסילה ועונשים נוספים.

...

אני גוזר על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירת נשק מסוגן עוון, או עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או עבירה של שימוש ברכב ללא רשות ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם 2 עונש פסילה על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

אני גוזר על הנאשם 2 קנס כספי בסך 6,000 ₪ או 40 ימי מאסר.