הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בישראל

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).

המבקש לא עמד בנטל זה. טעם מרכזי שהעלה המבקש להצדקת האיחור בהגשת בקשת רשות העירעור, עניינו ב"בעיות רפואיות" של בא כוחו "שנבעו בין השאר מדלקת ריאות". הפסיקה הכירה במצב בריאות של בעל דין כ'טעם מיוחד' להארכת מועד במקרים בהם הוכחה עובדת קיומה של מחלה, אשר הייתה בעלת השפעה על תיפקודו של המבקש ומנעה ממנו בפועל את הטיפול בהגשת ההליך הערעורי (ראו: בש"א (ארצי) 215/08 דזיומק אלה – שחף שירותי ניהול בע"מ, 25.6.2008 וההפניות שם; בש"א (עליון) 4072/02 עבסיה שרחביל נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, 30.6.2002).

לאמור נוסיף, כי ההחלטה מושא בקשת רשות העירעור היא החלטת ביניים דיונית, וכי קבלת הבקשה להארכת מועד עלולה לגרום לעיכוב נוסף בהליך לפני בית הדין האיזורי, אשר מיתנהל מחודש מאי 2019, וזאת מבלי שהובאה לכך הצדקה מספקת (ראו: ע"ר (ארצי) 50482-06-16 רם פל סלולאר סטוקמרקט בע"מ – קרן; בר"ע (ארצי) 2816-12-18 בתיה חלפון - מדינת ישראל, 7.7.2017).

...

אשר לסיכויי בקשת רשות הערעור – לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון במסמכי התיק שוכנעתי, שאין די בטענותיו של המבקש בעניין סיכוייה הטובים של בקשת רשות הערעור לטעמו, על מנת להצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד.

לאור האמור, ובשים לב לשלב המתקדם בו מצוי בירור ההליך לפני בית הדין האזורי ולכך שהמבקש יהא רשאי ממילא לערער על ההחלטה מיום 28.2.2023 במסגרת ערעור על פסק דינו הסופי של בית הדין האזורי ככל שיוגש, נחה דעתי, שדחיית הבקשה להארכת מועד לא תגרום למבקש עיוות דין.

  כללם של דברים: הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 8344/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דורות) מיום 22.9.2022 ב-ע"ר 40579-08-22 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

יחד עם זאת, החלטתה של הרשמת לא נסמכה על נימוק זה לבדו, אלא על טעמים נוספים ולרבות הטעם לפיו: "[המבקש] נימנע מלפרט את המאמצים שהושקעו על ידי המבקש לשם הגשת בקשת רשות העירעור במועד, ולא תמך טענותיו בתצהיר." לצד זאת ובנוסף, בפסק הדין קמא, עמד בית המשפט המחוזי גם על סכוייו הנמוכים של ההליך לגופו של עניין, אשר מהוה אחד מהשיקולים שיש להדרש אליהם במסגרת בקשה להארכת מועד (וראו: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (16.8.2012)).

...

] בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) מיום 22.9.2022 ב-ע"ר 40579-08-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת פ' נויברט) מיום 20.7.2022 ב-רע"א 45337-06-22.

מלבד זאת, טוען המבקש כי פרשנות תכליתית של ההוראות הקבועות בסעיפים 1(1) ו-1(3) לצו בתי המשפט מוליכה למסקנה כי אין ליישמן במקרה דנן ביחס להגבלת היקף תצהירו של המבקש, בהינתן מורכבות ההליך והיקפו, וכן נוכח הפגיעה בזכויותיו הדיוניות.

דיון והכרעה לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אף ללא צורך בתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", כדלקמן: "במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).

עוד קבעה ההלכה הפסוקה את הכלל לפיו, איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בהגשת העירעור טעון תירוץ והצדקה (ראו: ע"א (עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, 30.7.2001), וכי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של 'טעם מיוחד' "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבנלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557).

הדברים אמורים במיוחד בשים לב לעובדה, שבחלוף קרוב לחודש ימים מהמועד האחרון להגשת בקשת רשות העירעור, המבקשת הגישה לבית הדין האיזורי, ביום 15.10.2023, בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריה, בה נימנעה מלציין שבכוונתה להשיג על ההחלטה מיום 31.7.2023.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של ממש וכי יש לדחות את הבקשה החלופית להארכת מועד להגשתה.

אוסיף טרם חתימה, כי חרף טענותיה של המבקשת בדבר חשיבות בקשת רשות הערעור להמשך ניהול ההליך, והיות החלטתו של בית הדין האזורי "חורצת גורלות מבחינת המבקשת", שוכנעתי, שדחיית הבקשה לא תגרום למבקשת עיוות דין.

לפיכך, דין הבקשה לסילוקה על הסף של בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הבקשה להארכת מועד להידחות.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מיום 16.7.2023 (ד"מ 10373-11-21; כב' השופט **** גולדברג ונציג הציבור מר דוד זהבי, להלן: פסק הדין).

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904).

בפסיקה נקבע, כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של 'טעם מיוחד' "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבנלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557) כלל הוא, כי איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בלבד בהגשת העירעור טעון תירוץ והצדקה (ראו: ע"א (עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, 30.7.2001), וכי "אכן, יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצידו התרשלות חסרת הסבר" (עא"ח 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן,  20.12.2006).

...

בהתאם להוראות הדין, הערעור על פסק דין זה טעון רשות בית הדין הארצי לעבודה ולא מדובר בערעור בזכות.

כללם של דברים – הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור נדחית.

בהתחשב בהוצאות המשפט בהן חוייב המבקש בפסק דינו של בית הדין האזורי, המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בשיעור מתון בסך 750 ש"ח. זאת, בתוך 30 ימים.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, עד למועד הגשתו בפועל ביום 26.3.24, על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) בתיק חדל"פ 52029-06-20 מיום 23.11.23, במסגרתה נדחתה בקשתו לביטול פסק דין מיום 13.8.23 אשר הורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינו, וכן לעיון חוזר בצו השקום הכלכלי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא הוכח קיומו של "טעם מיוחד". טענות המבקש הן כי האיחור נעוץ בסיבות הקשורות בו ובבאת כוחו, טעמים, אשר ככלל אינם מהוים "טעם מיוחד": "ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הנו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין .., ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ" בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (14/3/2011).

לעניין הקפדה על מועדי הגשת העירעור ראוי להפנות להחלטתו של רשם בית המשפט העליון בע"א 3641/21 א.א אביבה אלזמי בע"מ נ' מסוי מקרקעין חיפה (6.7.21), בה נדחתה בקשה להארכת המועד להגשת ערעור ביום אחד בלבד.

...

בנוסף, בבקשה לא נומקו סיכויי הערעור כדבעי, אך מעיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטה המנומקת והמבוססת של בית משפט קמא, אני סבורה, בזהירות המתבקשת בשלב זה של ההליך, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור טובים.

על כן, משלא הוכח טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה.

אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.