בקשת עיכוב הליכים בתביעת לשון הרע בשל תביעה תלויה ועומדת

כב' הנשיאה חיות עמדה לאחרונה על שיקולים אלה ברע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' ‏LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD (08.05.2016) (להלן – עניין דליאור יהלומים), כדלהלן: "לא אחת נפסק כי לצורך עיכוב ההליכים על בית המשפט לשקול, בין היתר, את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות. עם זאת, לא נידרשת זהות מוחלטת בין כל הסוגיות הנדונות, וניתן לעכב את הדיון גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאנטרס זהה [...] עוד נפסק כי 'לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד' (ראו: רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, פסקה 9 (‏6.11.2013)" [שם, פס' 7; ראו גם: רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צלום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, פס' 18-17 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (11.07.2013) (להלן – עניין קולומביה)].

לבסוף הכריע בית המשפט של העירעור באנגליה, כי מקום בו מיתנהלת תביעה בקנה מידה כה משמעותי אשר יש סיכוי סביר שתוכרע לטובת פרייבטבנק, וזאת למול תביעת לשון הרע המתנהלת באוקראינה, בית המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו ולדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים ("fraud and money laundering on an 'epic scale'…as we have concluded the bank has a good arguable case to recover the pleaded sum of US$1.9 billion") [שם, פס' 211].

...

למסקנה זו הגעתי לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה דנן, ובתוכן היקף המעילה החריג ביותר לו טוען התובע והתשתית העובדתית אותה פרס לעניין זה; הקשר ההדוק בין טענות התובע לבין ישראל ובהן היקף הכספים שהועברו לישראל, טענותיו כנגד דיסקונט, אזרחותם ומגוריהם של הנתבעים 2-1; הצדדים השונים המעורבים בכל אחד מההליכים המקבילים; והעובדה שאין מחלוקת בין הצדדים שככל שמתקיימת חפיפה עובדתית בין המקרים היא חלקית בלבד; כמו גם החשש מהכרעות סותרות וזאת, במקרה בו יקבעו הכרעות פוזיטיביות לעניין חלק מהחברות הרלוונטיות להליך דנן ול"גרעין" המעילה באוקראינה.

סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה ומחמת התיישנות; כמו כן, מצאתי לדחות את הבקשה לעיכוב ההליך.

כפי שציינתי לעיל, במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 29.07.2020, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נתתי המלצתי לדיסקונט שלא לעמוד על טענותיו לעניין הסילוק על הסף היות ויהיה עליו לעבור משוכה גבוהה ביותר.

תביעה התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי ואשר קביעותיה ישליכו על טענות ההגנה של הנתבע ובהן טענת "אמת דברתי". טענות התובעים סעד של סילוק על הסף שמור למקרים חריגים, שאין מקרה זה נימנה עליהם והכרעה בתחולת סעיף 13(5) לחוק מחייבת שמיעת ראיות ואינה עניין לבקשת סף. קודם לבירור ההגנה יש לבחון האם הביטוי מהוה לשון הרע והאם מיתקיים יסוד הפירסום, ומעטים עד נדירים המקרים בפסיקה בהם התקבלה ההגנה כטענת סף. בנוסף, הבקשה כוללת טענות עובדתיות שבמחלוקת ועובדות שחלקן אינו עולה מכתבי הטענות.

מאחר ותביעת הנתבע עוסקת בהרחבה בטענות שהועלו במכתבים מושא כתב התביעה בתיק זה, הכרעה בתביעת הנתבע תשליך על הגנות סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע להן טוען הנתבע בהליך זה. התשתית הראייתית שתעמוד בפני בית המשפט המחוזי לברור טענות אלה במסגרת תביעת הנתבע מטבעה תהיה נרחבת ושיקולי יעילות דיונית מצדיקים עיכוב התביעה בתיק זה עד להכרעה בתביעת הנתבע, הגם שמועד הגשת התביעה בתיק זה קדם למועד הגשת תביעת הנתבע.

...

יישום הלכות אלה על המכתבים מושא התביעה, בזהירות המתחייבת בדיון בבקשות סף ותוך בחינת כתב התביעה, מוביל כבר בשלב זה למסקנה כי ארבעת המכתבים שמוענו ונשלחו לתובעים ולבא כוחם (נספחים 2,3,4 ו-14 לכתב התביעה) חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

בתיק זה טרם התקיים דיון ראשון ואני סבורה כי מאזן הנוחות בנסיבות העניין מטה את הכף לעיכוב ההליכים בתביעה זו. מכל האמור, הבקשה מתקבלת לגבי מכתבים נספחים 2,3,4 ו-14 לכתב התביעה ונדחית לגבי מכתב נספח 1 לכתב התביעה.

שם הוחלט כי בכל הנוגע לתביעת לשון הרע המבקשים 1 ו-2 הדין הוא עם המבקשים.

הבקשה לעיכוב הליכים: כאמור לעיל, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי התביעה האזרחית, בשל 'הליך תלוי ועומד' – היא התביעה בבית הדין לעבודה.

...

לגבי הטענה בדבר "חוסר יריבות" של המבקש 2 מצא בית המשפט כי, משאינו מוסמך לדון בעילה לפי חוק איסור לשון הרע נגד המבקש 2, הרי הוא ממילא מנוע מלהכריע בנושא היריבות בנוגע לאותה עילה.

ולענייננו, לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, בבקשה לסילוק, בתשובה ובתגובה לתשובה שוכנעתי כי יש לדחות בשלב זה את הטענה בדבר היעדר יריבות.

כך למשל בסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן, נטען כי: "גזילת זכויותיה של התובעת אי תשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות לכשעצמן מהוות גם הן הפרת חובה חקוקה- מעבר לחיוב הנדרש על פי דיני העבודה בבית הדין לעבודה". רואים אפוא, כי הגם אם העוולה של "הפרת חובה חקוקה" הינה עוולה אזרחית, ההכרעה בה מצריכה דיון עובדתי ומשפטי בשאלת היחסים בין הצדדים אשר גרמה בסופו של דבר לאי- תשלום פיצויים כנטען.

] לא למותר לציין, כי גם אם אין חפיפה מלאה בין כל השאלות שעשויות להתעורר במסגרת שתי התביעות ניתן לנקוט בעיכוב הליכים באמצעי זה של הליך תלוי ועומד" (השינויים וההדגשות אינם במקור) ובהמשך: "הכלל צריך להיות שכאשר הוגשו הליכים בשתי הערכאות (ואפילו ההליך בבית הדין לעבודה נפתח לאחר ההליך בבית המשפט האזרחי) תינתן עדיפות לסיום הבירור בבית הדין לעבודה. אם כן, במקרה שמתנהל הליך בבית הדין לעבודה ומוגשת תביעה לבית המשפט האזרחי אשר מבוססת על שאלות דומות, ראוי כי תוגש בקשה לבית המשפט האזרחי להעמיד את ההליך שהוגש לפניו. הוא הדין במקרה שבו התביעה בבית הדין האזורי לעבודה הוגשה שעה שכבר מתנהל הליך בבית המשפט האזרחי." (השינויים וההדגשות אינם במקור) לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ומורה על עיכוב ההליכים בתובענה זו. הצדדים יגישו הודעת עדכון בעניין ההליכים בבית הדין לעבודה תוך 90 יום או עד למתן פסק דין שם, לפי המוקדם.

הבקשה הנדונה נסמכת על הכלל הדיוני בעיניין "הליך תלוי ועומד". הנתבעות מפנות לקיומו של הליך מקביל המתנהל בפני בית הדין האיזורי לעבודה, שבו התובעת תובעת בגין סיכסוך עבודה בעקבות החלטת בית הדין המשמעתי שמתנהל אצל המעסיקה שלה, ממנה עולים ממצאים וקביעות לגבי הארוע הנידון והשלכותיהם על המשך עבודתה אצל המעסיקה.

שנית, טוענת הנתבעת כי התביעות הנדונות בפני, שעניינן סוגיית לשון הרע שונות בבסיסן העובדתי ובשאלות העומדות להכרעה משפטית מהתביעה הנדונה בפני בית הדין האיזורי לעבודה שעניינה יחסי עובד מעביד.

ב-רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס. אמ. אי. שותפות מוגבלת נ' מני ויצמן (פורסם; 18.5.20) נקבעו ההלכות והמבחנים בבואנו לידון בבקשה לעיכוב הליכים לאור קיומו של הליך תלוי ועומד: "בבחינתה של בקשה לעיכוב הליכים יאזן בית המשפט בין מיגוון שיקולים וביניהם זהות הסוגיות אשר נבחנות בהליכים הנדונים, זהות בעלי הדין, מאזן הנוחות ושיקולי יעילות... עוד נקבע בפסיקה כי אין הכרח שתתקיים זהות מוחלטת בין בעלי הדין בהליכים הנדונים... ואף לא נידרשת חפיפה מלאה בין הסוגיות הנדונות בגדרם... די, איפוא, בכך שהליכים אלה עוסקים בסוגיה מהותית משותפת, אשר ההכרעה בה במסגרת אחד מהם עשויה להשליך על הקף הדיון שיידרש במשנהו. עוד יצוין כי אמנם לרוב יעוכב ההליך אשר הוגש ראשון בזמן, ברם סוגיית הקדימות עשויה לסגת מפני שקולי יעילות, אשר קדומם מצדיק ככלל את עיכוב "התובענה שיכולה להיות מושפעת מהתובענה האחרת". במקרה שבפני, אני מוצא כי קיימת סבירות גבוהה שבית הדין האיזור לעבודה יידרש בפסק דינו, בין היתר, גם להכריע בסוגיות עובדתיות אשר רלוואנטיות לתובענות שנדונות בפני.

...

סוף דבר אני מקבל את בקשת הנתבעים ומורה על עיכוב הליכים בתובענות שבפני - עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שהגישה התובעת לבין הדין האזורי לעבודה, כאמור.

אני מורה כי הנתבעת 2 תסיר מרשת האינטרנט ומכל אמצעי טכנולוגי אחר שברשותה את הפרסומים בעניין האירוע הנדון או התובעת עד למתן פסק דין חלוט בתובענות שבפני.

אני מורה כי הנתבעת 1 תסיר מחשבון הפייסבוק שלה את ההזמנה לצפייה בסרטון מושא התובענות שבפני; וכן תסיר כל אמירה שלה או תמונות מהסרטון שצילמה מכל עמוד שהיא מנהלת בכל רשת חברתית שהיא; כל זאת - עד למתן פסק דין חלוט בתובענות שבפני.

לגופו של עניין יובהר כי הליך זה עוסק בתביעת לשון הרע בשל סדרת כתבות שכתב הנתבע, שייחסו לתובע יחסי שוחד, הטלת אימה על בעלי תפקיד, עבירות בניה, היתנהגות אלימה מילולית ופיזית.

עוד יצוין כי העובדה שהיועמ"ש מבקשת בשלב זה לעכב את ההליכים עד 15/2/23 אין לה משמעות אמיתית שהרי לא ברור כי פרשת התביעה בהליך הפלילי תסתיים עד אותו מועד ונוכח ההקף המרובה של העדים שם ייתכן ותימשך עוד זמן רב. לסיכום, ההלכה הרווחת כאמור היא כי הליך משפטי אזרחי צריך להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות ועל מנת שהתובע יוכל לקבל את יומו בביהמ"ש ואין זה ראוי שהליך אזרחי יעוכב ויישאר תלוי ועומד עד שתסתיים פרשת התביעה של חשוד, שאינו בעל דין או מקורב לבעלי הדין בהליך האזרחי.

...

בפתח החלטתי יש להבהיר הרקע למתן ההחלטה לגופה בשלב זה ולהעיר כי לא היה מקום להגיש הבקשה כפי שהוגשה.

עוד יצוין כי העובדה שהיועמ"ש מבקשת בשלב זה לעכב את ההליכים עד 15/2/23 אין לה משמעות אמיתית שהרי לא ברור כי פרשת התביעה בהליך הפלילי תסתיים עד אותו מועד ונוכח ההיקף המרובה של העדים שם ייתכן ותימשך עוד זמן רב. לסיכום, ההלכה הרווחת כאמור היא כי הליך משפטי אזרחי צריך להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות ועל מנת שהתובע יוכל לקבל את יומו בביהמ"ש ואין זה ראוי שהליך אזרחי יעוכב ויישאר תלוי ועומד עד שתסתיים פרשת התביעה של חשוד, שאינו בעל דין או מקורב לבעלי הדין בהליך האזרחי.

כיוון שכך, אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק.

החלטתי בדבר שמיעת ראיות מפרוטוקול הדיון מיום 6/6/22 וכן השינויים למועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 10/11/22 עומדות בעינן ועל הצדדים לפעול על פיהן.