לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.
בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הנה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי נהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מירבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים [ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) ; (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)].
סעיף א': התובע טוען כי המסמכים המנויים בסעיף זה נדרשים על מנת להוכיח את העיסקאות אשר ניסגרו ואשר בגינן שולמו לנתבעת תקבולים שכן בהתאם להסכם ההעסקה, היה זכאי התובע לעמלות מכירה ולהן קשר ישיר לרכיב התביעה המרכזי.
בנוסף, ביחס לבקשה לקבלת התכתבויות התובע עם מחלקות החברה בנוגע לעיסקאות רלוואנטיות, לטענת החברה חזקה שאלו מצויים ברשותו של התובע וכי בכל מקרה, לנתבעת אין גישה למחשב התובע ולמיילים ומסמכים ששמר במחשבו, להם לא היה גיבוי אצל הנתבעת.
סעיף ב': מסירת פרטי ההיתקשרות עם כל סוכן וסוכן בכל עסקה ספציפית מבין העיסקאות המנויות בנספח ז' , דרישה זו אף היא בגדר דרישה רחבה וכוללנית אשר אינה מיפרט ביחס לכל מיסמך ומסמך מדוע דרוש הוא לתובע ואף כרוכה בפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שלא לצורך.
...
סעיף ג': המידע המבוקש על ידי התובע אינו רלוונטי לתביעה דנן וכן יש בו כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים שלא לצורך על כן, הבקשה נדחית.
משכך בקשתו זו דינה להידחות אף היא.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.