כאשר נפסל אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו במסגרת תיק מ.ת (בקשה למעצר עד לתום ההליכים) והחלטה זו הנה חלק מתנאי שיחרורו, הרי שסעיף 50(ב) בפקודה אינו חל, ולא קיים מכח החוק "תאריך תפוגה" ידוע מראש להחלטה על הפסילה.
המדובר בפרק זמן ארוך מאד בו נתון המבקש בתנאים מגבילים, ולאחר 14 חודשים של פסילה רציפה (ללא הפרות) כאשר חזקת החפות נתונה למבקש, נכון בעיני לחדול את פסילתו עד לתום ההליכים, פן משכו של תנאי שיחרור זה יוביל למצב אבסורד בו ירצה את רוב ענישתו העתידית ברכיב ענישה זה מבלי שניתן לדעת היום האם כלל ביצע את העבירה המיוחסת לו.
מכל המתואר לעיל, ובאיזון שבין משך הפסילה בה היה נתון המבקש לבין משך התמשכות ההליך המשפטי בעיניינו, אני מחליט להורות על ביטול פסילתו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
...
המדובר בפרק זמן ארוך מאד בו נתון המבקש בתנאים מגבילים, ולאחר 14 חודשים של פסילה רציפה (ללא הפרות) כאשר חזקת החפות נתונה למבקש, נכון בעיני לחדול את פסילתו עד לתום ההליכים, פן משכו של תנאי שחרור זה יוביל למצב אבסורד בו ירצה את רוב ענישתו העתידית ברכיב ענישה זה מבלי שניתן לדעת היום האם כלל ביצע את העבירה המיוחסת לו.
מכל המתואר לעיל, ובאיזון שבין משך הפסילה בה היה נתון המבקש לבין משך התמשכות ההליך המשפטי בעניינו, אני מחליט להורות על ביטול פסילתו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
כדי לאפשר אורכה למדינה להחליט האם היא מגישה ערר על החלטתי זו, אני קובע כי החלטה זו תיכנס לתוקף ביום 17.1.24 בשעה 12:00, אלא אם לפני מועד זה תגיש המדינה ערר, או אז תעוכב ההחלטה עד להכרעה של בית המשפט המחוזי בבקשה זו.
ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ד, 14 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
