בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בנושא נגישות בתי משפט לאנשים עם מוגבלות

אלא שהַהִדברות לא צלחה ולאחר ששני מועדי דיון מקדמי נדחו כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמות, הגישה המשיבה בקשה לסילוק התובענה על הסף, מהטעמים שציינתי בהחלטה מיום 26.12.2019 במסגרת בקשה 5 והם: "הטעמים לבקשה הם חוסר תום לב בעצם הגשת עשרות בקשות לאישור תובענה ייצוגית "משוכפלות" בנושא הנגשה לאנשים עם מוגבלויות, במחוזות שונים בלי לדיווח על כך בתובענה דנא בנגוד למתחייב על פי דין; כן נטען כי 53 בקשות אישור כימעט זהות שהוגשו בנפרד לבית המשפט מחוזי מרכז, נמחקו עוד ביום 30.1.19 ושלוש תביעות שהוגשו בנפרד לבית משפט זה "בהפרש של דקות ספורות באותו עניין בדיוק ונוסחו בצורה זהה (לרבות טעויות זהות בכתבי הטענות)" (סעיף 2 לבקשה), מעידות על היתנהלות חסרת תום לב שנועדה "לעשות "פורום שופינג" ולפזר סיכונים כדי ש"לא לשים את כל הביצים בסל אחד" (סעיף 3 לבקשה); כך טענה המשיבה כי המבקשים הסתלקו מכל בקשות האישור שם, ונותרו שלוש התובענות 'מאותה סדרה' ולטעם המשיבה ראוי היה להסתלק גם מהן.

עמדת היועצת המשפטית ביום 25.1.2023 הגישה היועצת המשפטית הודעה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, ובה ביקשה "...להביא בפני בית משפט מספר הערות ביחס להסדר הפשרה המוצע...". שלוש הערות היו ליועצת המשפטית - האחת, כי הסעד הכספי המוסכם צריך לעבור לקרן לחלוקת כספים שתייעד את הכסף לתחום הקרוב לנושא התובענה ולא לעמותות ספציפיות לפי בקשת הצדדים, שבעתיים במקרה דנא בו אחת העמותות ששמה הופיע בהסדר הפשרה כמיועדת לקבל מכספי הפצוי "היא עמותה מחוקה אשר פורקה בהוראת בית המשפט". ההערה השנייה עניינה בכך שמעשה בית הדין שיחול לאחר אישור הסדר הפשרה לא יחול על עילות עתידיות ובלתי נודעות.

...

גם אם ברירת המחדל לפי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות היא למנות בודק בטרם אישור הסדרי פשרה הרי ששוכנעתי כי בנסיבות דנא אין צורך במינוי בודק, שכן מדובר בהעברה חד פעמית של סכום פיצוי מוסכם וגם לאור הנסיבות העובדתיות של תיק זה קרי, סיומו בגישור, נראה כי דיווח לבית משפט בדבר ביצוע פסק הדין – מספק.

סוף דבר – הבקשה לאישור הסדר הפשרה מתקבלת; אני דוחה את התביעה האישית של המבקשת; אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם סילוק וויתור של המבקשת ושל חברי הקבוצה כלפי דלק מנטה וכלפי דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ הכל כאמור בסעיף 10.1 להסכם הגישור; למען הזהירות ובהתאם להסכמות נמחקות בזה המילים "ובין שיוודעו בעתיד" המתייחסות לעילות התביעה ואינן חלק מפסק הדין.

אני מורה כי התרומה עליה הוסכם בסעיף 9.4 להסכם הגישור תועבר לקרן למימון תובענות ייצוגיות תוך 60 ימים מהיום ותיועד לגורמים/ עמותות העוסקים/ות בנושאי הנגשה לאנשים עם מוגבלויות.

בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה ככוללת את כלל האנשים עם מוגבלות שבקשו להנות מהשירותים אותם מציעים המשיבים, הן באמצעות אתרי האנטרנט אותם הם מפעילים או שבבעלותם או שבהחזקתם, והן במקום העסק בו ניתן השרות הצבורי, וזאת מיום כניסת תקנות התאמות הנגישות לשירות לתקוף ועד למועד שיקבע בית המשפט, וכשתוצאה מאי יישום הוראות חוק השויון והוראות תקנות התאמות הנגישות לשירות נגרם להם נזק.

כמו כן, המשיבים מתחייבים לנקוט בצעדים המתחייבים כדי להבטיח עמידה רציפה בהתחייבויותיהם הן לגבי הסניפים הקיימים במועד החתימה על הבקשה לאישור הסדר הפשרה והן לגבי כל סניף שייפתח בעתיד, לרבות הקפדה עם עובדי הרשת והנחייתם להקפיד על מתן שירות המותאם לאנשים עם מוגבלות, ולטפל בכל תלונה בנושא באופן מיידי.

המועדים להנגשת סניפי הרשת וההנגשות ההעודפות על אף האמור בהסכם הפשרה, כל מועדים האמורים בסעיפים 11(א)-(ד) ובסעיפים 12(א)-(ה),(ח) לעיל הנם מיום אישור הסדר הפשרה ומתן לו תוקף של פסק דין, ולא "מיום החתימה על הסדר הפשרה". מינוי בודק ופקוח סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בעת בואו של בית המשפט לאשר הסדר פשרה עליו למנות בודק, אלא אם כן סבר שמינוי זה אינו נידרש.

...

בנוסף, המשיבים ישלמו למבקש סך של 14,683 ₪ כולל מע"מ, בגין הוצאות שהוציא המבקש לטובת המומחה מטעמו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. המשיבים ישלמו למבקש גמול ולבאת כוחן שכר טרחת עורך-דין באופן ובמועדים שפורטו לעיל.

אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי של אתר האינטרנט של הרשת, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

מעשה בית דין – עם אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט, וקבלת תוקף של פסק דין חלוט, יתגבש מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה בכל עילות התביעה שבבקשת האישור ובנוסח התובענה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כלפי המשיבה כל עילה וסעד, או כל טענה, זכות, דרישה או תביעה בכל העילות שבבקשת האישור ובנוסח התובענה.

ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן היא משפטית, והיא עניין לבית המשפט לענות בו. דיון סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

בכך מגשים הסדר הפשרה את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בנושא החשוב של הנגשת שירותים צבוריים לאנשים עם מוגבלויות בהתאם לדין.

...

מאחר שהשלמת הנגשת הבניינים צפויה בשנת 2026 אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשת וקובעת שהתשלום יהיה בצירוף הפרשי הצמדה כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

כמו כן, הוריתי על משלוח העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה והעתק מהסדר הפשרה עצמו למנהל בתי המשפט, ליועצת המשפטית לממשלה, ולנציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן היא משפטית, והיא עניין לבית המשפט לענות בו. דיון סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

" הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם, ובכלל זה גם עפ"י חוק שויון זכויות, חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה או שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק שויון זכויות או תקנות נגישות השרות מכוחו." עילות התביעה שנטענו בבקשות האישור: הפרת חובה חקוקה; רשלנות; הפרת הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

בכך, מגשים הסדר הפשרה את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בנושא החשוב של הנגשת שירותים צבוריים לאנשים עם מוגבלויות, בהתאם להוראות הדין.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבאי-כוחו, בהתאם למפורט בסעיף 46 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

הסתייגות בנוגע להקף מעשה בית דין – הגורמים המקצועיים הציעו כי הגדרת "עינייני התביעה" לעניין הסילוק והויתור תוגבל לנושא הנגשת תחנות האוטובוס והגישה אליהן לאנשים עם מוגבלות בתנועה בעיר כפר סבא בלבד, כך שלא יתפרש ולא ישתמע שהסדר הפשרה ומעשה בית דין נוגעים להעדר נגישות לאנשים עם מוגבלות במקומות ועניינים אחרים.

תגובת הצדדים להערות מכוח הוראות סעיף 18(ד) בחוק הצדדים קיבלו את מרבית ההערות, והבהירו כדלהלן: חתימת הגזבר: הצדדים הבהירו כי ההסכם אושר ונחתם גם על ידי גזבר העיריה [טופס החתימה צורף כנספח 1 לתגובה]; הקף מעשה בית דין: הוסכם כי בסעיף 9 בהסכם הפשרה יימחק המינוח "ביחס לכל העניינים הנוגעים במישרין ובעקיפין לתובענה", ובמקומו ייכתב: "עם אישור בית המשפט הנכבד את הסכם זה, יתגבש מעשה בית דין וויתור וסלוק של המבקשים, באי כוחם ו/או מי מטעמם, בין במישרין ובין בעקיפין, וכל כל אחד מחברי הקבוצה, כהגדרתם בהסכם פשרה זה, כלפי הערייה ו/או מי מטעמה, ביחס לכל העניינים הנוגעים לתובענה ו/או לבקשת האישור ו/או לטענות שהועלו במסגרתן בנושא הנגשת תחנות אוטובוסים והגישה אליהן בעיר כפר סבא". קיום הדין והסדרה עתידית: הצדדים מסכימים לשינוי ותיקון הסדר הפשרה כך שחלף המילים "ראיה וחזקה" בסעיף 1(ב)(3) תירשם רק המילה "ראיה". נוסף על כך, הבהירו הצדדים כי לשיטת הערייה אין מדובר במקרה בו לא השלימה את הנגשת מערך התחנות כנדרש עד שנת 2014, אלא במקרה בו נידרשות תוספות ו/או תיקונים ו/או שדרוגים.

במקרה דנן, התובענה עוסקת בנושאי נגישות הניתנים לתקיפה באמצעות תובענה ייצוגית, כמפורט בסעיף 9 בתוספת השניה; אין מחלוקת כי המבקשים, כתושבי העיר כפר סבא הסובלים ממוגבלות, היו רשאים להגישה, ומדובר בתובענה המתאימה להידון כתובענה ייצוגית; זאת כיוון שהיא מעוררת שאלות משותפות לכל בעלי מוגבלויות התנועה בעיר כפר סבא, אשר יעיל והוגן כי יידונו במשותף, כמו גם מצאתי כי הקבוצה יוצגה באופן הולם ובתום לב. ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, כמו גם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין כפי שהבהיר בית המשפט העליון, הסדר פשרה ראוי הוא כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים [ע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' ממן (11.4.2022), פסקה 20, וההפניה שם; וכן לאחרונה רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז"), בפיסקה 25].

...

סבורני כי בעניינים אלו, די בהבהרות הצדדים האמורות.

סבורני, כפי שכבר פרטתי לעיל, כי בנסיבות דנן, בהן בלתי אפשרי לאתר את כלל חברי הקבוצה, הטבה בדמות גן משחקים אשר ישרת בראש ובראשונה את בעלי המוגבלות בעיר כפר סבא, כמו גם בעלי מוגבלות מחוצה לה, שיוכלו לעשות בו שימוש, כמו גם הציבור בכללותו, היא הטבה יצירתית ראויה והולמת.

שנית, וזאת עיקר - סבורני כי בשים לב לחשיבות הציבורית של התובענה העוסקת בנגישות תחבורה ציבורית, ואף בשים לב לתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, שהיא כמעט בבחינת קבלת הסעד המלא שנתבקש ואף מעבר לכך, ראוי לכבד את הסכמת הצדדים כפי שהיא, וליתן למבקשים ולבאי כוחם פיצוי הולם על הטרחה שהייתה כרוכה בניהול ההליך, כמו גם בשים לב לתועלת הרבה בעידוד הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים [ראו: עניין שסטוביץ, פסקה 17].