ביטול כתב אישום טרם תשובת הנאשם לאישום

בבוא בית המשפט לשקול ביטול כתב אישום בהיעדר תובע, עליו לאזן בין שני אינטרסים צבוריים, הצורך לברר אשמתם של נאשמים, מול הצורך למנוע ביזבוז זמנם של בית המשפט ושל המתדיינים לפניו.

סעיף 94 (א) לחסד"פ קובע: "94 (א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום " .

...

פיצויים אלו יינתנו במקרים הראויים לכך, משהנאשם זוכה בדין או שכתב האישום בוטל כנגדו בהסכמת הצדדים (והביטול יחשב כדין ביטול לפני תשובת הנאשם לאישום), וזאת על פי שיקול דעתו של בית-המשפט ולאחר שמצא כי היתקיימה אחת מהעילות המזכות המנויות בסעיף (ראו לעניין זה, ע"פ 1767/94 יוסף נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (07.02.1999), (להלן: "פרשת יוסף")).

...

האם יש מקום להיעתר לבקשת הנאשמת לפסיקת הוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז- 1977, (להלן: "חוק העונשין","החוק"), לאחר שבית-המשפט הורה על ביטול כתב האישום כנגדה לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), כעתירת המאשימה ובהסכמתה, זו השאלה העומדת לפתחי.

לאחר שבחנתי את הבקשה בהתאם לקווים המנחים ולשלוש הקטגוריות הכלליות שנקבעו בפסיקה להבניית שיקול דעת בית-המשפט באשר לעילה זו (ראו לעניין זה, ע"פ 7235/16 כהן נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.02.2018), מצאתי באשר לקטגוריה הראשונה שעניינה נסיבות הנוגעות להליך המשפטי, כי החל מהשלב שבו התיק נקבע להוכחות הדיונים בתיק זה התנהלו בקצב משביע רצון, תוך שניתנה לנאשמת שהייתה מיוצגת כל העת ע"י בא כוחה לנהל את הגנתה כדבעי; באשר לקטגוריה השנייה שעניינה טיב הזיכוי, הרי שאין המדובר בזיכוי "קלאסי" אלא בביטולו של כתב האישום שאינו מבוסס על קביעה פוזיטיבית כי הנאשמת לא ביצעה את העבירה שיוחסה לה בכתב האישום (ראו עניין זה, ע"פ 2366/03 עסאף ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (01.12.2014), אלא בהחלטת המאשימה בהסכמת הנאשמת לחזרה מכתב אישום בטרם שמיעת הראיות בתיק.

יוצא אפוא, כי בעניינה של הנאשמת לא התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זיכויה ומשכך, עניינה אינו חוסה בגדר העילה השנייה המזכה נאשם שזוכה (או שכתב האישום בוטל כנגדו בהסכמת הצדדים), בפיצויים והחזר הוצאות.

סוף דבר ומכל הטעמים שנמנו לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה.

ר' לעניין זה ע"פ (י-ם) 59717-07-15 ליאור מהלל נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון (22.5.2016) שם נקבע כי המאשימה רשאית היתה לחזור בה מכתב האישום, על פי סעיף 94(א) רישא, דהיינו לפני תשובת נאשם לאישום, שתוצאתה ביטול האישום, הואיל ואף שהוגשה הודעה בכתב כי המערער כופר בכתב האישום, לא היה בכך תשובה לאישום, משעדיין היה קבוע מועד לדיון.

...

נאמר כבר עתה כי מצאנו שדין הערעור להתקבל משני טעמים מרכזיים, האחד הוא הספק בדבר התקיימות יסוד ההסכמה הנדרש לפי סעיף 94(ב) לחסד"פ, והשני, הקשור בחלקו בנימוק הראשון, הינו ביצוע התהליך הדיוני של הצגת ההסכמה הנטענת ומתן ההחלטה, ללא נוכחות הנאשם.

איננו מוצאים מקום לאפשר הגשת הקלטה זו, הן לאור התוצאה, שכן הערעור מתקבל, וגם לגופו של עניין איננו סבורים כי יש מקום לקבלתה.

כאמור, משהמסקנה, של בית משפט קמא ושלנו, הינה לקיום אי הבנה, הרי שהדבר אינו מאפשר לקבוע קיומה של הסכמה.

אשר על כן, הערעור מתקבל, החלטות בית משפט השלום מיום 18.7.22 ומיום 19.4.21 מבוטלות.

בדיון ביום 19.9.23 ציינה ב"כ המאשימה כי המאשימה מורה על חזרה מכתב האישום בטרם מענה לכתב האישום, ואילו ב"כ הנאשם ציין כי בדיון מיום 14.5.23 הוא השיב לכתב האישום ולאחר מכן גם שלח בקשה בכתב לביטול כתב האישום.

עוד הוא הדגיש כי הנאשם מוותר על הוצאות בתיק זה. הוראת סעיף 94 לחסד"פ קובעת: חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

...

במצב דברים זה, יש לפעול בהתאם להוראת הסיפא בסעיף 94(א) לחסד"פ ולזכות את הנאשם מהאישומים המיוחסים לו בתיק זה. ראו בעניין זה מקרים דומים, שבהם זיכו בתי המשפט את הנאשמים, לאחר שהתובע חזר בו מאישום בשלב שלאחר תשובת הנאשם לאישום ובהתאם לסעיף 94(א) לסד"פ: ת"פ (י-ם) 20614-12-21 מדינת ישראל נ' פלונית (9.8.2023) – הכרעת דין של בית המשפט המחוזי באשר לזיכויה של הנאשמת 2; ת"פ (י-ם) 52194-12-20 מדינת ישראל נ' סלאחאת (28.11.2022) – הכרעת דין של בית המשפט המחוזי באשר לנאשם, לאחר הודעת המאשימה על חזרתה מכתב האישום, ובשים לב לשלב שבו נמצא הדיון; ת"פ (ת"א) 24231-10-21 מדינת ישראל נ' TALON (21.6.2022) – הכרעת הדין של בית משפט השלום בהתאם לסע' 94(א) לחסד"פ. לאור כל האמור, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת ללא צו להוצאות.

(א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.מאישום [84] (ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.תשנ"ה-1995 בעניינינו, בוטל כתב האישום בשלב דיוני בטרם ניתנה תשובת המבקשת לאישום אך נוכח מסמכים אשר הוצגו מטעמה בפני המאשימה, בהם יש כדי לבסס את חפותה.

...

תובע היה צריך, בעת ניסוח כתב אישום, לבחון את רצף הנתונים בצירוף האסמכתאות הרבות שנשלחו למאשימה במקרה זה, לרבות אלו אשר צורפו לבקשה להארכת המועד להישפט וסרוקות במערכת, ולהגיע למסקנה כי אין להגיש כתב אישום בהליך זה. סוג הרכב השונה (רנו / טויוטה) מבסס א - פריורי חשש לסתירת חזקת הבעלות.

נשאלת השאלה מה בין שירותיות ירודה ובין "נסיבות אחרות", כלשון החוק, המצדיקות מתן פיצוי? והאם מקרה זה עומד בקריטריון לפיו עקב השירותיות הירודה, בעטיה נגרמה בירוקרטיה סבוכה ומיותרת אשר הובילה את המבקשת להוצאות לא מבוטלות, יש לפצותה? סבורני כי התשובה לכך, במקרה הנדון, הינה חיובית.

לאחר בחינת מכלול נסיבות המקרה, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי, בהעדר אסמכתאות לביסוס מלוא הסכום המבוקש ומחייבת את המאשימה לשאת בתשלום הוצאות המבקשת בסך 1,000 ₪.