המבקשת טוענת כי יש לדחות את כלל התביעות נגדה שמקורן "בקנוניית עובדים שהתרחשה בחברה בהנהגת מספר מנהלים בכירים לשעבר בחברה, ואשר כימעט הביאו לקריסתה". המבקשת הגישה מצידה תביעות כספיות כנגד עובדים אשר היו שותפים לטענתה למעילות שבוצעו בכספיה.
קרטו, כך נטען, יזם את הקמת המבקשת במהלך שנת 2020 עם עובד לשעבר של סנדבוקס שהיה למנכ"ל המבקשת (להלן – צרפתי) על מנת שתקלוט מחדש את כל עובדי סנדבוקס שפוטרו על ידה ותמשיך את פעולתה.
כמו כן היא הציגה את הקנוניה שנרקמה בין המשיבים לסנדבוקס שהביאה לפגיעה קשה במבקשת ולתביעות השוא של המשיבים אשר עושים עם סנדבוקס "יד אחת כנגד המבקשת". המבקשת מוסיפה וטוענת כי בהליכים המתנהלים בבית משפט השלום טוענים המשיבים כי סנדבוקס הייתה מעסיקתם האמיתית גם כאשר עבדו אצל המבקשת, וככל שבית הדין לא יכריע בשאלת זהות המעסיק של המשיבים עלולות להנתן בעיניינם הכרעות סותרות בבתי המשפט השונים, כאשר אין חולק כי בית הדין לעבודה היא האכסניה המתאימה ביותר לבירור שאלה זו.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי בית הדין שגה כאשר זקף לחובתה את הגשת הבקשה באיחור בעוד שכבר עם פתיחת ההליכים, לפני כשנה וחצי, ביקשה מבית הדין להתיר לה להגיש הודעת צד ג כנגד סנדבוקס אולם בית הדין לא הכריע בבקשה זו במשך למעלה משנה.
יחד עם זאת, וחרף היקפה הרחב לכאורה של סמכות זו כעולה מאופן נסוחה, קבע בית המשפט העליון בהתייחסו לתקנה המקבילה לתקנה 18(א) לתקנות אשר הופיעה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (תקנה 24) כי "השמוש בפועל שנעשה בתקנה זו איננו נרחב, ובית המשפט נוהג בריסון בהפעילו את הסמכות האמורה. כמו כן, ועל אף שאין בתקנה הבחנה בין תובע לנתבע, עמדה הפסיקה על כך שקיימת חשיבות למיהות בעל דין המצורף. ככל שההחלטה על צירוף בעל דין איננה חזון נפרץ, על אחת כמה וכמה נכון הדבר, מקום שבו מדובר בצרוף נתבע (או בעניינינו, מקבל הודעת צד שלישי) בנגוד לרצונו של תובע (שולח ההודעה)" (עניין רחמים, פסקה 14).
...
בהליכים מושא החלטתי זו הגישו המשיבים תביעות נגד המבקשת לקבלת תשלומים בגין זכויות נטענות בתקופת עבודתם ובסיומה.
הגם שבית הדין יעשה כן בנסיבות בהן הוא מוצא כי צירוף מי שנטען כלפיו כי הוא המעסיק בפועל יאפשר לו לקבוע ממצאים לעניין מיהות המעסיק באופן שיחייב את כלל הצדדים (עניין גלאט עוף), מקום שהמשיבים אינם תובעים כל סעד מסנדבוקס ושעה שבפני הערכאה הדיונית לא חלקה המבקשת על היותה מעסיקתם של המשיבים לאחר פיטוריהם מחברת סנדבוקס, מקובלת עלי קביעת בית הדין האזורי לפיה היא אינה נדרשת כצד דרוש לצורך הכרעה ב"פלוגתאות העולות מן התביעה", שהרי "אין די בצורך במידע מצד שלישי, גם אם מדובר במידע חיוני ורחב היקף, כדי להצדיק צירופו לתובענה כבעל דין" (עניין נתיבים, פסקה 25; עניין רחמים, פסקה 16).
לבסוף אציין כי מקובלת עלי גם קביעת בית הדין בדבר המשמעות שיש לצירוף נתבעת נוספת בשלב הדיוני בו מצוי ההליך.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
