איסור פגיעה בעובד בשל פעילותו בוועד עובדים

ביום 25.7.19 הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה לסעדים הצהרתיים וכספיים הכולל בקשה לצוו הצהרתי המורה למשיבה להמנע מנקיטת כל פעולה שיש בה כדי להשפיע או לפגוע בהליך התארגנותם של עובדי המשיבה, לרבות צו האוסר על המשיבה לפנות אל העובדים בקשר להתארגנות ו/או להצטרפותם ו/או רצונם להצטרף למבקשת, וכן צו להורות על חיוב המשיבה בתשלום פיצוי כספי בסך כולל שח 1,117,260 ₪, בהתאם לסעיף 33יא(ב)(1) לחוק.

(1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

...

לאור השיקולים המנויים בפסיקה, ובשקלול הדברים שהובאו עד כה אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה ובשם לב לעיתוי הפגיעות ולכלל הנסיבות, לא מצאנו לפסוק פיצוי שעולה על נקודת המוצא (עד 50,000ש"ח), בגין כל הפרה שעה שבנסיבות שפורטו לעיל ההפרות אינן מצדיקות לשיטתנו פיצוי ברף המקסימלי הגבוה.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת בחלקה.

המשיבה תשלם למבקשת סך של 100,000 ש"ח בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, לא ישולם הסכום במועד האמור, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ההלכה הפסוקה קבעה כי - "המחוקק עיגן את האיסור לפגוע בתנאי עבודתו של עובד, להמנע מלקבלו לעבודה או לפטרו בשל פעילותו בועד עובדים או באירגון עובדים, קבע את סעד האכיפה כסעד ראשון, והעניק לבית הדין לעבודה סמכות ליתן שורת סעדים אפקטיביים על מנת להבטיח את זכויות העובדים שבסעיפים 33 ט ו 33 י לחוק הסכמים קבוציים" [עסק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.2010)].

...

אנו סבורים כי אין בנתון זה כדי להטות את הכף לטובתם של התובעים.

לאור הדברים האמורים לעיל, מסקנתנו הינה כי ההחלטה על סיום העסקתם של התובעים התקבלה משיקולים עניינים, בשל צרכי המערכת ונוכח צמצום משמעותי של שעות ההוראה וירידה במספר התלמידים.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

משמעותם המשפטית של הממצאים העובדתיים - היתעמרות בעבודה ממצאיו העובדתיים של בית הדין האיזורי משקפים לכאורה היתנהגות שנאסרה על ידי המחוקק באופן מפורש, הן במסגרת סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים - האוסר על פגיעה בתנאי עבודתו של עובד בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או סייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה, בתנאים הנקובים בחוק, והן בסעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - האוסר בין היתר על הרעת תנאי עבודה של עובד בשל חברותו או פעילות בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים.

...

מדובר בפיצוי על הרף הגבוה, כיוון ששוכנענו שנסיבות המקרה חמורות במיוחד ומצדיקות סעד מתאים.

לא נעלם מעינינו כי המערער לא תבע בכתב תביעתו באופן מפורש פיצוי כספי בגין התעמרות, אך כאמור לעיל בית הדין האזורי שוכנע שהתקיימו התנאים שנקבעו לצורך כך בפסיקה (עניין ימית סינון), מבלי שהמדינה ערערה על כך. משכך, ומאותם שיקולים, שוכנענו כי ניתן וראוי להגדיל את סכום הפיצוי, על מנת שישקף באופן מדויק יותר את חומרת ההתנהלות כלפי המערער.

סוף דבר - הערעור מתקבל בעיקרו.

(1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

כאשר העובדה שהמשיבה לא באמת פעלה בצורה רצינית ונמרצת כדי למנוע את ההתבטאויות הבעייתיות של מנהליה ו/או את מעשיהם כלפי העובדים שבחרו להצטרף להסתדרות ואף להיות בועד, כאשר גם אמירותיה של גב דלית כלפי מר תורג'מן ו/או מר עמית, נדמו יותר כאמירות "מן הפה ולחוץ" ולא מתוך שהתכוונה להן והואיל והתרשמתי כי גב' דלית היתה ערה לכל שקרה במפעל, בהחלט ידעה מה מותר ומה אסור למשיבה לעשות כדי לא לפגוע ו/או להתערב בהתארגנות שהרי היא היתה מלווה בייעוץ משפטי מעולה, הריני קובעת כי יש לראות במשיבה כמי שפגעה פגיעה אנושה בהתארגנות הראשונית.

...

על בסיס השיקולים הנ"ל ובהתעלם (בשל טענות המשיבה) מטענות ההסתדרות בנוגע להימנעותו של מר טל מלבוא ולהעיד ובשקלול כל הנתונים שהובאו בפסק הדין ,להלן סכומי הפיצוי בהם החלטתי לחייב את המשיבה: 27/04/21 - פרסום עמדה נגד ההתארגנות בפלטפורמה המקוונת "מה השאלה" והטעיית העובדים לגבי זכויותיהם כחברי הסתדרות - 15,000 ₪.

בכל הנוגע לצו שהתבקש בקשר למר סמיון - לא מצאתי לנכון לתיתו במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת הצד התקבלה בחלקה הארי וכמפורט לעיל.

הוצאות משפט בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק ולנוכח העובדה כי בשל הפרות המשיבה גם תוך כדי קיומו של ההליך, מצאה עצמה ההסתדרות נאלצת להגיש עוד ועוד בקשות לבית הדין, בקשות שעל פי רוב התקבלו, החלטתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי ולכן הריני מחייבת את המשיבה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪.

] "מאחר שההסתדרות היא כידוע ארגון עובדים ומשכך - נכללת בגדר 'מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים' ומאחר שהפגיעה בעובדים המנסים להיתאגד אסורה על פי סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - אזי ניתן לידון בהליך הנוגע לפגיעה כאמור במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי. זאת גם שעה שהארגון שיזם את הבקשה איננו ארגון עובדים יציג במקום העבודה". כאמור, הבקשה בעניינינו עוסקת בטענת המבקשים לפגיעה בגיא עקב פעילותו וחברותו בועד העובדים ועל רקע המאבק הכוחני והמתמשך בין ארגון העובדים ברשות לבין נציב הכבאות הקודם.

...

בענייננו, לא מצאנו כי יש הצדקה להתערבות בהחלטת נציב שירות המדינה.

בנסיבות הענין ובהתחשב בכל האמור לעיל, לא מצאנו שהחלטת נציב שירות המדינה לדחות את הערר ולאשר את החלטת הפיטורים חורגת ממתחם הסבירות.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה להתערבות בהחלטת הפיטורים ולפיכך, דין הבקשה להידחות.