איחור בהעברת כספי פדיון פוליסת ביטוח חיים

לצד האמור עוד טענה התובעת כי ככל שהנתבעת העבירה לה תשלומים, אך לא לפי התנאים המפורטים בחוק, יש לראותם כתשלומים שלא הועברו עד להשלמת אותם תנאים; ככל שמי מהעובדים המבוטחים סיים את עבודתו או סילק את הפוליסה שלו מבלי שניתנה על כך הודעה כדין, חייבת הנתבעת לשלם עבורו את עלות רכיב הריסק (ביטוח החיים) ממועד העזיבה או הסילוק, ועד ההודעה על העזיבה או הסילוק, למשך 13 חודשים לכל היותר; ככל שתשלומים אלו הועברו שלא לפי התנאים המפורטים בסעיפים 2 ו-3 לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע"ד-2014 (להלן - תקנות התשלומים), יש לראותם כתשלומים שלא הועברו עד להשלמת התנאים הקבועים בתקנות התשלומים; במידה ומי מהעובדים המבוטחים סיים את עבודתו או סילק את הפוליסה מבלי שניתנה על כך הודעה בהתאם לסעיף 4 לתקנות התשלומים, חייבת הנתבעת בתשלום עלות רכיב הריסק ממועד העזיבה או הסילוק עד ההודעה על העזיבה או הסילוק, למשך 13 חודשים לכל היותר.

עוד טענה הנתבעת שכתנאי לקבלת מידע באשר לערך פדיון כספי פיצויים לעובד מסוים, חייבה אותה התובעת להשלים את כל יתרת תשלומי הפרמיות החסרים לאותו עובד.

תקנה 11 לתקנות קובעת כי משאיחר מעסיק בהעברת תשלום הפרשות דמי גמולים לקרן הפנסיה, עליו לשלם בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, ריבית בשיעור של ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית, כפי שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעל לעת (להלן: ריבית פיגורים).

...

לאור האמור, התביעה מתקבלת בהתאם לסכום המתוקן, לאחר העדכון שבוצע ביחס לגב' יחזקאל.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 75,095.96 ₪ סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.4.18 (תאריך מכתב התובעת בעניין שצורף כנספח א' לכתב ההגנה) בהתאם לתקנה 11 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע"ד-2014.

הנתבעת תשלם לתובעת בנוסף הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ והוצאות שכ"ט בסך 10,000 ₪.

חרף בקשות חוזרות ונישנות של נציגי מבטח אל נציגי הכשרה להפיק דוח יתרות עדכני ולנתב את הכספים הנמצאים בפוליסה באופן תקין, רק למעלה מחודשיים ממועד סיום העסקת התובע, ביום 7.5.17, העבירה הכשרה למבטח מיסמך "הרכב תיק למבוטח" במסגרתו פרטה את ערך פידיון הפיצויים בפוליסה [מוצג 7].

בסעיף ח' להסכם הפרישה צויין כי "ביום הפרישה תעביר מגדל לבעלותו של העובד את פוליסות הביטוח הפנסיוני שעל שמו וכל פוליסה נוספת לו יהא זכאית [הטעויות במקור – כ.פ.] כשהפרמיות בגינן משולמות עד ליום הפרישה". עוד אין חולק כי הלכה למעשה קיבל התובע את פצויי הפיטורים באיחור ניכר של כעשרה חודשים ממועד סיום העסקתו וכחודש ימים לאחר שנאלץ להגיש תביעה לבית הדין.

התובע צירף כנספח 29 לתצהירו מיסמך מיום 6.6.17, עליו חתום התובע, שכותרתו "בקשה לסילוק/פידיון פוליסה ביטוח חיים" ועל גביו מצויין כי מצורפים אליו, בין היתר, "מכתב שיחרור וטופס 161 לפידיון פיצויים ו/או תגמולים". ממסמך זה עולה כי על פניו מכתבי השיחרור נימסרו לתובע ביום 6.6.17, כשלושה חודשים לאחר מועד סיום ההעסקה.

...

בהקשר זה יש לייחס חשיבות לכך שלא הוכח כי לאורך שנים התנהלה מגדל כלפי התובע באופן חסר תום לב. בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי הנתבעות תחוייבנה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 40,000 ₪.

לטעמנו הסכום האמור משקף איזון ראוי והולם בין האיחור הממשי בתשלום הפיצויים מחד גיסא והסיבות המגוונות להלנה מאידך גיסא, תוך שהוא מהווה פיצוי סביר ומידתי המשקף עשיית צדק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ובהתחשב, בין השאר, גם בסכום הפיצויים שהולן ובטיב מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורך תקופת העבודה ובסיומה.

כללם של דברים – הנתבעות תשלמנה לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סכום בסך 40,000 ₪ בגין הלנת פיצויי פיטורים.

לטענת הנתבעת, פוליסת ביטוח המנהלים של המנוחה בוטלה ביום 1.12.14 עקב פדיון, לאחר שהמנוחה ביקשה להעביר את הכספים שנצברו בפוליסה לחברת "פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ" (להלן – "פסגות").

לטענת התובע, עניינה של התביעה היא בזכאות התובע לפדיון הכסוי למקרה מוות בפוליסה כאשר יש לבחון האם המנוחה ביקשה לבטל את הפוליסה לביטוח חיים בחברת "כלל ביטוח" אם לאו.

התובע היתנגד לבקשה וטען כי היא הוגשה באיחור שכן עוד ביום 27.12.20 הורה בית הדין על הגשת בקשות מקדמיות תוך 30 יום.

...

לאור האמור, הבקשה לצירוף צדדי ג' נדחית.

הכרעה הגם שהליך גילוי המסמכים כבר הסתיים, לנוכח טענת הנתבעת כי עילת הבקשה והגשתה בשלב זה באה רק בעקבות גילוי מסמכים נוספים מטעמה של פסגות, מסמכים שלא גולו ע"י התובע ללא מתן כל הסבר לכך בתשובתו, אין מקום לדחיית הבקשה מטעם זה. לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בבקשה ובגילוי המסמכים המבוקשים ולאחר ששוכנעתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה, אשר יכול יש בהם כדי להביא לבירור האמת אני נעתרת לבקשה, בהסתייגויות הבאות: המחלוקת בתיק נוגעת לפוליסות שעל שם התובעת ולא לפוליסות של התובע ועל כן אינני מוצאת לחייב גילויו של תיק העובד של התובע או גילוי של פוליסות או התכתבויות או מסמכים ביחס לפוליסות שעל שם התובע, כפי שהתבקש, אלא בקשר לתובעת בלבד.

אשר להמשך ההליך, אני מורה כדלקמן: ב"כ התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 30 יום.

הנושא הספציפי הזה שקשור לפוליסות ביטוח חיים מגיע לחטיבה לחיסכון ארוך טווח לידי היחידה המקצועית.

ריבית פיגורים: מה דינם של כספי פדיון הפוליסה שמשולמים באיחורים – האם על חברות הביטוח לשלם בגין איחור זה תוספת של ריבית והצמדה או ריבית פיגורים? בבקשתו עתר המבקש לריבית פיגורים והצמדה בגין איחור בהעברת פדיון כספי הפוליסה.

...

חברי הקבוצה יונקים את כוחם מהתובע הייצוגי וכאשר לתובע הייצוגי אין עילה, אין גם עילה לקבוצה על פי תובענה ייצוגית זו. סוף דבר המבקש לא הוכיח כי קיימת לו עילת תביעה אישית הן באשר לריבית לו או חברי הקבוצה זכאים בפוליסות הביטוח ואף לא זכאות לריבית פיגורים בגין האיחור בתשלום הפוליסה.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה 70,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד וסך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

לפניי בקשת מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת") להעביר לקופת הכנוס של החייבת את יתרת כספי פדיון פוליסת הביטוח השייכים לחייבת ומנוהלים על ידי המבקשת, לאחר שהמבקשת תקזז מכספים אלו את חובה של החייבת כלפיה; לחייב את החייבת ו/או מעסיקתה להמציא את כל המסמכים הדורשים לצורך ביצוע פדיון הכספים המצויים בפוליסת הביטוח ע"ש החייבת; ולחלופין, להתיר למבקשת לנקוט בהליכים משפטיים כנגד החייבת לצורך גביית חובה החייבת, מחוץ להליכי הפש"ר, תוך המשך החזקת כספי פוליסת הביטוח עד לפרעון חובה למבקשת.

מעסיקתה של החייבת, מועצה מקומית שלומי, פתחה לחייבת אצל המבקשת פוליסת ביטוח חיים שמספרה 610812624 (להלן: "הפוליסה"), שבה הצטברו כספים בסך כולל של 92,475 ₪ נכון ליום 4.12.16 (החייבים בנכוי מס אם ייפדו לפני מועד פדיונם).

לפיכך, ושעה שהמבקשת אחרה את מועד הגשת תביעת החוב, גורסת המנהלת המיוחדת כי יש להורות על בדיקת חוב החייבת כלפי המבקשת, כתנאי לכל פעולת מימוש או קזוז שתבוצע על ידי המבקשת.

...

את קביעה זו ניתן לעגן בסעיף 74(א) לפקודה, הקובע זכות קיזוז בין "חייב שניתן עליו צו כינוס" לבין "הבא לתבוע חוב מכוח הצו". ניתן לעגנה גם בסעיף 74(ב) לפקודה, לפיו "הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס". בנסיבות המקרה שבפנינו, נחה דעתי כי מתקיימים בענייננו, התנאים לביצוע הקיזוז על פי הפקודה וכי אין בהוראות הפקודה כדי לכרסם בזכות החוזית הנתונה למבקשת.

יחד עם זאת, מקובלת עליי עמדת המנהלת המיוחדת כי זכותה זו של המבקשת, שאינה נושה מובטח מכח שעבוד, אלא רק נושה שלו נתונה זכות קיזוז לפי סעיף 74 לפקודה, כפופה להוראות הפקודה ובכלל זה להגנות לפי סעיף 85 לפקודה.

סוף דבר, אני מורה למנהלת המיוחדת לבדוק תוך 30 יום את גובה החוב בהתאם להוראות הפקודה.