אי הגשת כתב הגנה בתביעות קטנות

יוער כי התובעים לא הגישו בשנית מיסמך זה. ביום 28.6.22 נתתי (ביוזמתי) פס"ד המקבל התביעה במלואה, בהעדר הגנה במועד מטעם הנתבעת (מיסמכי התביעה והזימון לדיון נימסרו לה ביום 18.5.22 עפ"י אישור מסירה הסרוק בתיק).

הנתבעת אינה מתמודדת באופן מפורט ומספיק בתצהיר בקשת הביטול עם מחדלה באשר לסיבת אי-הגשת כתב הגנה במועד ואף אינה מתייחסת כלל לאישור ולמועד המסירה הנ"ל. ומחקירת הנתבעת בדיון עולה שמדובר במחדל של סוכנת הביטוח או חברת הביטוח של הנתבעת, שהנתבעת העבירה אליהם לטפול את מיסמכי התביעה.

יצוין, כי לפי עדות התובעים בדיון, ניכר כי הם שקלו להגיש תביעה גדולה יותר בבית משפט השלום (אולי גם בגין הפסד גדול יותר של דמי שכירות לגבי אותה תקופה ארוכה), אך החליטו לבסוף להסתפק בתביעה קטנה זו שהוגשה בתיק זה. עוד אציין בהקשר זה, כי באותן התכתבויות (רבות) בין הצדדים שצורפו לכתב התביעה, לא נעשתה כל היתייחסות לגבי כוונה או ניסיון להשכיר או לאכלס את דירת התובעים.

...

קבלה חלקית של התביעה דין התביעה להתקבל, באופן חלקי.

גם במהלך עדות התובעים במשפט הם לא ספקו מידע מסודר ומלא על הדרוש, אך, עדיין, בניתוח מכלול מסמכי וראיות ועדויות שני הצדדים, אני קובע כי עלה בידי התובעים להוכיח נזק רלוונטי נוסף בסך 7,500 ₪, בגין אבדן דמי שכירות עבור חודש אחד.

לסיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי.

לשיטתו, מאחר והמבקש לא הגיש כתב הגנה מטעמו ומשלא ביקש ארכה כלשהיא להגשתו, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לאחר שהוכחה תביעתו בבית המשפט ביום 05.09.2022.

דיון והכרעה: אי-התייצבות למשפט - תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) - תשל"ז 1976, קובעת: "נימסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב - תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובילבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תדחה התביעה." לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, אשר קובעת כדלקמן: "בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להמנע מעשיית דבר או מדד להקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.).

...

ולבסוף, טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, להותיר את פסק הדין על כנו ולחייב את המבקש בהוצאות הגשת התגובה.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע הגנתו, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, ביום 05.09.2022, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

דיון והכרעה: אי-התייצבות למשפט - תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) - תשל"ז 1976, קובעת: "נימסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב - תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובילבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תדחה התביעה." לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בתוך 30 יום ממתן פסק הדין, אין אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זילזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו ולאחר עריכת מלוא האיזונים הראויים בין האינטרסים השונים של המבקשת והמשיבה, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ובהעדר כתב הגנה ביום 27.11.2022, יבוטל כנגד תשלום הוצאות למשיבה בסך של 200 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

לגבי אי הגשת כתב הגנה במועד נטען כי ביום 8.6.2023 נימסרו מיסמכי התביעה לבניין העיריה ברחוב אבן גבירול 69 תל אביב במקום לאגף החניה של הנתבעת ברחוב שדרות ירושלים 110 ביפו, והועברה לגורם המטפל הרלוואנטי ביום 18.6.2023, כך שמניין הימים החוקי להגשת כתב ההגנה טרם הסתיים.

בבקשת הביטול ובכתב ההגנה הועלתה גם טענה בדבר העדר סמכות עניינית של בית משפט לתביעות קטנות לידון בתביעה זו. נטען כי התובע עושה שימוש בהליך זה כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, שם נקבע כי אין עילה לקבל את בקשת התובע להשפט באיחור מקום שבו הדוח בוטל.

...

דיון והכרעה בקשת הביטול מתקבלת אמנם איני מקבל, כלל וכלל, את טענת הנתבעת לפיה פסה"ד ניתן שלא כדין למעשה, משום כך שניתן בטרם חלוף המועד החוקי להתגוננות (תוך 30 יום מיום המצאת מסמכי התביעה לנתבעת).

אני קובע אפוא כי פסה"ד ניתן בהחלט כדין.

בנוסף, התובע עצמו ביקש לשנות ולפתוח את פסה"ד, ובתגובתו האחרונה הנ"ל מיום 1.8.2023 אף ביקש הוא לקיים משפט ולהזמין עדים, ולכן ניכר שגם התובע סבור, למעשה, שיש לאפשר לנתבעת את יומה בביהמ"ש. אני מורה אפוא על ביטול פסה"ד שניתן ביום 10.7.2023 בהיעדר הגנה במועד.

לסיכום פסה"ד מיום 10.7.2023 מבוטל.

טענות הנתבע 1 בכתב הגנתו הנתבע 1 שב על טענותיו בהליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, וחלק על אחריותו לתאונה נשוא התביעה.

במסגרת ההודעה לצד שלישי, תבע שולח ההודעה מהצד השלישי שיפוי או הישתתפות "כדי מלוא הסכום" בו הוא עלול להתחייב בתשלום לתובעת, לרבות הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. לא הוגש כתב הגנה להודעה לצד שלישי.

...

עוד מתבקשת המסקנה, כי סיכון מסוג הסיכון שהתממש, ניתן היה לצפייה, שאם לא כן, לא היה הצד השלישי מחריג את בתו, בת גילו של שולח ההודעה, מאי-תחולת הביטוח על נהגים שגילם צעיר.

התוצאה התביעה הראשית מתקבלת במלואה כלפי הנתבע 1, ונדחית כלפי הנתבע 2.

הנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 73,419 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 25.6.2020, בצירוף הוצאות משפט – אגרת בית המשפט בסך 1,858 ש"ח, שכר עדים בסך 1,200 ש"ח, ושכר טרחת עורך דין בסך 9,421 ש"ח; בסך הכל ישלם הנתבע 1 לתובעת – נכון ליום חתימת פסק הדין – סך של 98,456 ש"ח. ההודעה לצד שלישי מתקבלת בחלקה.