מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות רפואית באיחור גילוי סרטן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בקצירת האומר: המבקשת – הגב' שרית ואטריו הגישה את התביעה שלפני בעילה של רשלנות רפואית בטענות של איחור באיבחון סרטן השד ממנו היא סובלת, באופן שהביא להקטנת סכויי החלמתה וקיצור תוחלת חייה וכן ביצועם של ניתוחי שיחזור כושלים בשדיה לאחר כריתתם, באופן שהצריך ממנה ניתוחים נוספים, שגם הם כשלו וגרמו לה, על פי הנטען, נזקים פיסיים ונפשיים.
הנתבעת מס' 1 גם היא הגישה חוות דעת נגדית מטעם פרופ' אברהם קוטן (להלן: "המומחה מטעם הנתבעת מס' 1" או "פרופ' קוטן"), מומחה בתחום האונקולוגיה אשר ציין שהטענה לאיחור של 8 חודשים באיבחון הממאירות משוללת בסיס עובדתי משום שתלונות המבקשת בדבר אודם התייחסו לשד השמאלי כשהגידול התגלה בשד הימני.
לפיכך טענה המדינה, כי ככל שהיא תחוב באחריות כלשהיא, האחריות היא של המנתחים באופן אישי, אשר ביצעו את ניסיונות שיחזור השד (ראו החלטת ביהמ"ש מיום 05.07.2018).
...
לטענת המבקשת בבקשתה, מצבה הנפשי הלך והחמיר עד כי אין מנוס מצירוף חו"ד בתחום זה. מקובלת עלי טענתה כי מאחר וחוות דעת מצומצמת ליסוד הנזק, אין בה כדי לייצר עילת תביעה חדשה.
בנסיבות אלו הבקשה מתקבלת.
המזכירות תמציא החלטתי צדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעים תובעים את הנתבעים בגין התרשלותם בטיפול ובאיבחון מחלת הסרטן בה לקתה המנוחה, אשר על פי הנטען גרמו לאיחור באבחונה והתקדמותה של המחלה עד לשלב בו לא הייתה ניתנת לריפוי, וגרמו להקטנת סכויי החלמתה של המנוחה ולקיצור חייה.
השנייה נוגעת להפסקת המעקב הרפואי לגילוי מוקדם של סרטן השד, והשאלה על מי מוטלת האחריות להפסקה זו. הראיות מטעם התובעים העידו ד"ר דוד אדלמן, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה במכון הדסה עין כרם בירושלים, מטעמו הוגשה חו"ד התובעים (עמ' 6-19 למוצגי התובעים); תובע 2, מר י' נ', בעלה של המנוחה (עמ' 19-35); גב' י' נ', חמותה של המנוחה (עמ' 35-37).
...
המסקנה היא שטענתה של ד"ר א' ששימשה כ"פקידה" לעניינים רפואיים בלבד מתיישבת עם הנתונים, ובהעדר ראיות סותרות ניתן לקבלה.
עם זאת, כפי שפירטתי לעיל, הגעתי למסקנה שאין להטיל אחריות לתוצאה קשה זו על הנתבעים או מי מהם.
התוצאה היא שהתביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טוענת הנתבעת כי דין התביעה להמחק משום שלא צורפה לה חוות דעת רפואית, לא לעניין האחריות ולא לעניין הנזק.
. גילוי מאוחר של מחלת סרטן כשהמחלה כבר התפשטה ונמצאת בשלבים מתקדמים ביותר הוא נזק שדי בו כדי לגרום לאדם הסביר לתבוע בגינו את המעוול שאיחר באיבחון.
" עם זאת ציין שם בית המשפט כי "מוכן אני להניח כי במקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מיסמך המקים את עילת התביעה עצמה. כך למשל, במקרה בו המידע המתגלה בחוות הדעת הרפואית הנו כזה אשר מאפשר לתובע לבסס טענות שקודם לכן לא היה יכול להעלות...". מהאמור עולה כי אין מניעה להתיר הגשת חוות דעת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ובילבד שזו אך תבסס את הנטען בכתב התביעה ולא יהיה בה כדי להוסיף עילות תביעה שלא הועלו בו. סיכום אני דוחה, איפוא, את תביעת העזבון, התובע 2, בשל היתיישנות.
...
הנתבעת לא הוכיחה את קיומן של נסיבות שיש בהן כדי להביא לקבלת טענת שיהוי בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה, ומשכך דין טענת השיהוי להידחות.
" עם זאת ציין שם בית המשפט כי "מוכן אני להניח כי במקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מסמך המקים את עילת התביעה עצמה. כך למשל, במקרה בו המידע המתגלה בחוות הדעת הרפואית הינו כזה אשר מאפשר לתובע לבסס טענות שקודם לכן לא היה יכול להעלות...". מהאמור עולה כי אין מניעה להתיר הגשת חוות דעת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ובלבד שזו אך תבסס את הנטען בכתב התביעה ולא יהיה בה כדי להוסיף עילות תביעה שלא הועלו בו. סיכום אני דוחה, אפוא, את תביעת העיזבון, התובע 2, בשל התיישנות.
אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף ביחס לתביעת התובעת 1 כתלויה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המדינה הגישה הודעה לצד שלישי נגד שירותי בריאות כללית (להלן: "קופת החולים"), אשר מצטרפת לעמדת המדינה באשר לאחריות אך חולקת על הטענות שהופנו כלפיה.
בתצהיר העדות הראשית שלה כותבת התובעת, כי לו היו משרד הבריאות או רשויות המדינה מיידעים אותה ואת רופאיה מראש ומתריעים בפניהם על העובדה כי עקב ההקרנות שקבלה היא נימצאת בקבוצת סיכון מוגברת להתפתחות מחלות, וביניהן גידולים במוח וסרטן העור בקרקפת, כפי שאכן קרה, הייתה התובעת מיידעת בכך את רופאיה ו"נוקטת בכל האמצעים האפשריים לגילוי מוקדם ומבצעת את כל הבדיקות התקופתיות הדרושות לרבות צלומי סי. טי, אפילו באופן פרטי".
באשר לאפשרות הגילוי המוקדם של מנינגיומה אצל התובעת נישאל ד"ר היילברון: "ש. נניח שהיו עושים סי.טי. לפני המועד שבו היא עשתה. ישנה כמובן האפשרות שמאחר שהיא לא הייתה סימפטומטית, ומאחר והיא לא ישבה ליד עצבים קרניאליים, היו אומרים לה להמתין ולהשאר במעקב ולא ניתוח.
...
כאמור לעיל, משנדחית התביעה ממילא נדחית גם ההודעה לצד שלישי.
סיכום התביעה נדחית.
ההודעה לצד שלישי נדחית אף היא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דחיית תביעת רשלנות רפואית בה נטען לאיחור בגילוי גידול סרטני בצוארו של התובע.
אין חולק שהנתבעת אינה אחראית לקיומה של מחלת הסרטן ממנה החלים התובע, ומכאן שתגובתו של התובע לעצם גילויה אינה רובצת לפתחה של הנתבעת.
...
התיישנות הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה ואולם אין בידי לקבל טענה זו. הרשלנות הנטענת אירעה לכאורה ביום 26.5.2005 וביום 6.6.2005, אך הנזק, וסמוך לאחריו טענת הקשר הסיבתי, נגלו לתובע רק ביום 5.5.2009.
לאור האמור אני קובעת שלא הוכח שיש לתובע נכות כלשהי וממילא לא הוכחה כאמור טענת קשר סיבתי בין טענת האיחור בגילוי לקיומה של נכות כלשהי.
סוף דבר ענייננו בתביעת רשלנות רפואית בה נטען שרופאות הנתבעת התרשלו עת בדקו את התובע בשנת 2005 ומצאו בלוטה בצווארו אך לא אבחנו שמדובר, לטענת התובע, בלימפומה, ולא הפנו אותו לבדיקות ולהמשך טיפול ומעקב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו