אחריות בנקאית לגילוי צ'קים מזויפים

בנגוד לאמצעי הזהירות שלטענת הבנק היה על החברה לנקוט, הנוגעים לשלבים שונים ברצף מעשי התרמית עליהם הושתתה המעילה, בדיקת החתימות, המצויה באחריות הבנק, משולה למשוכה לצליחת השלב האחרון בתהליך המעילה – כיבוד השיק וחיוב חשבונה של החברה על פי האמור בו. מכאן חשיבותה היתרה של בדיקה זו – הפעלתה בהצלחה הייתה שוללת את צליחת כל נקודות הבקרה האחרות שעשויות היו למנוע או להביא לגילוי המעילה.

הבנק טוען, כי אין להטיל עליו אחריות מכוח מניעות ובהסתמך על ההלכה שנפסקה בע"א 550/66 שטאובר בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ, פ"ד כב(1) 240, לפיה, ידיעה בכוח של הלקוח לגבי זיוף חתימותיו על גבי שיקים יוצרת ללקוח השתק ומניעות לתביעה נגד הבנק וכן על פי פסיקה מאוחרת שיישמה הלכה זו. יש לדחות את הטענה נוכח מגמת הפסיקה לצמצם את מקומה של דוקטרינת ההשתק והמניעות המהוה מחסום מוחלט בפני בעל דין ולהחליפה בדוקטרינות גמישות יותר, כמו דוקטרינת האשם התורם (דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' כחולי, פ"ד מז(5) 31).

...

על כן, סבורני, שעל הצדדים לחלוק באחריות באופן שווה, כאמור לעיל, מלבד השיקים שמספרם 351 ו-353.

התובעת לא פרסה תשתית עובדתית ולו מינימאלית אשר יש בה כדי לתמוך בטענותיה ועל כן דינן להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הבנק חייב להשיב לתובעת שכנגד מחצית מסכום השיקים המפורטים בסעיף 16 לתצהיר דנון, למעט שיק מס' 351 ושיק מס' 353, בהתאם לתאריכים בהם כובדו השיקים.

אחריות בנק הדואר ראש לכל – מדובר בהמחאה של בנק הדואר האחריות שייחס התובע לבנק הדואר הושתתה על עובדה בסיסית אחת – ההמחאה ששמשה את הנתבעים 3-4 במסגרת העסקה בה נושל מרכבו, היתה המחאה אותנטית של בנק הדואר, שהגיע בדרך עלומה לידיהם, אשר בתורם מילאו (הם או מי מטעמם) את ההמחאה, לרבות בפרטי התובע ובסכום ההמחאה, ובכך גרמו לתובע להעביר את הבעלות ברכבו ולמסור אותו לידיהם.

סבורני שהבנק הפר חוב זהירות זו, בשני מישורים: · בכל הנוגע למתן הסבר ביחס לאופיה ומהותה של המחאה של בנק הדואר, ולאופן הנכון שעל הלקוח להתייחס אליה; · בכל הנוגע לאי גילוי סימנים מחשידים לזיוף ההמחאה.

...

אני מחייב את הנתבעים 1 עד 4 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪, וכן יחזירו לו את המחצית הראשונה והשניה של האגרה ששולמה בהליך זה, וכן את שכר העדים אותו חוייב התובע לשלם במסגרת ההליך.

התביעה נגד הנתבעים 5-7 נדחית בזאת.

התובע ישלם לנתבעים 5-7 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

אחריות בנק הדואר ראש לכל – מדובר בהמחאה של בנק הדואר האחריות שייחס התובע לבנק הדואר הושתתה על עובדה בסיסית אחת – ההמחאה ששמשה את הנתבעים 3-4 במסגרת העסקה בה נושל מרכבו, היתה המחאה אותנטית של בנק הדואר, שהגיע בדרך עלומה לידיהם, אשר בתורם מילאו (הם או מי מטעמם) את ההמחאה, לרבות בפרטי התובע ובסכום ההמחאה, ובכך גרמו לתובע להעביר את הבעלות ברכבו ולמסור אותו לידיהם.

סבורני שהבנק הפר חוב זהירות זו, בשני מישורים: בכל הנוגע למתן הסבר ביחס לאופיה ומהותה של המחאה של בנק הדואר, ולאופן הנכון שעל הלקוח להתייחס אליה; בכל הנוגע לאי גילוי סימנים מחשידים לזיוף ההמחאה.

...

אני מחייב את הנתבעים 1 עד 4 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪, וכן יחזירו לו את המחצית הראשונה והשניה של האגרה ששולמה בהליך זה, וכן את שכר העדים אותו חוייב התובע לשלם במסגרת ההליך.

התביעה נגד הנתבעים 5-7 נדחית בזאת.

התובע ישלם לנתבעים 5-7 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

הוראה מעין זו מהוה תניה מקפחת בחוזה אחיד [ע"א 6916/04, 7680/04 בנק לאומי נ' היועץ המשפטי לממשלה, סעיפים 39-45 בפסק הדין (לא פורסם, 18/02/2010); לעניין שלילת טענת מניעות מצד בנק שהתרשל בגילוי זיוף במשיכת שיק ראה גם מאמרו של א' ברק, שם, 142-146].

למותר לציין כי השערה זו אינה מספיקה על מנת לבסס אחריות בתביעת רשלנות וסבורני כי התובעת לא עמדה בנטל זה. סיכומו של דבר- התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 מתקבלת בחלקה במובן זה שעל הבנקים מוטלת אחריות בשיעור של 65% מהנזק הישיר שניגרם לתובעת כתוצאה מפרעון השיקים המזויפים ועל התובעת מוטלת אחריות בשיעור של 35% בגין אשמה התורם: על הנתבע 1 לשלם לתובעת 65% מסך השיקים המזויפים שנפרעו על ידו בתוספת ריבית חוקית עד ליום הגשת התביעה (2,174,770 ₪ על פי תחשיב ריבית שצירפה התובעת נספח א3 לכתב התביעה)- ובסה"כ 1,413,600 ₪.

...

למותר לציין כי השערה זו אינה מספיקה על מנת לבסס אחריות בתביעת רשלנות וסבורני כי התובעת לא עמדה בנטל זה. סיכומו של דבר- התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 מתקבלת בחלקה במובן זה שעל הבנקים מוטלת אחריות בשיעור של 65% מהנזק הישיר שנגרם לתובעת כתוצאה מפירעון השיקים המזויפים ועל התובעת מוטלת אחריות בשיעור של 35% בגין אשמה התורם: על הנתבע 1 לשלם לתובעת 65% מסך השיקים המזויפים שנפרעו על ידו בתוספת ריבית חוקית עד ליום הגשת התביעה (2,174,770 ₪ על פי תחשיב ריבית שצרפה התובעת נספח א3 לכתב התביעה)- ובסה"כ 1,413,600 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 3 עבור הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינובסך של 60,000 ₪ כולל מע"מ. התובעת והנתבעים 1 ו-2 יישאו כל אחד בהוצאותיו.

אומנם כשיק בנאי קיים צורך נמוך יותר במעמד ההפקדה לבדוק מול הבנק הנמשך אם הוא יכובד, כפי שפורט בסעיף 17 לעיל, יחד עם זאת, אילו אכן נעשתה פעולת הבדיקה, לפי בקשת התובע, מול הבנק הנמשך, היה מעשה הזיוף מתגלה בשיחת טלפון, והיא מתברר אז כי סכום השיק הוא 420 ₪ ולא 42,000 ₪.

בסעיף 12(ב) (ז) לכתב ההיתחייבות התחייבו התובע ואישתו כי: "אנו מקבלים על עצמנו אחריות לתקינות השיטריות, לאמיתותם, לתקיפות ונכונות של החתימות, ההסבות ופרטי השיטריות, חתימות הערבים על השיטריות וכן לביטולם כדין". התובע לא היתייחס לטענה זו, לא בתצהירו ולא בסיכומיו, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.

...

בנסיבות העניין, ולאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הבנק התרשל כלפי התובע, או כי היה על הבנק לבצע פעולה מסוימת שלא בוצעה, או כי בוצעה פעולה ע"י הבנק שלא הייתה צריכה להיעשות.

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי לא הוכח כי הנתבע חב חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, אשר הופרה על ידו באפן שגרם לנזק הנטען.

מעבר לכל האמור לעיל, חתם התובע כלפי הבנק על כתב התחייבות למסגרת אשראי שנערך ונחתם ביום 7.1.08.

בסעיף 12(ב) (ז) לכתב ההתחייבות התחייבו התובע ואשתו כי: "אנו מקבלים על עצמנו אחריות לתקינות השטרות, לאמיתותם, לתקיפות ונכונות של החתימות, ההסבות ופרטי השטרות, חתימות הערבים על השטרות וכן לביטולם כדין". התובע לא התייחס לטענה זו, לא בתצהירו ולא בסיכומיו, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.

לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.