אזור נופש מטרופוליני: ראשון לציון

(1) שימוש בבנין או בקרקע שיש בו שינוי מהשמוש שנקבע בתכנית והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה" בעע"מ 7958/11 הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז מרכז נ' כדורי קרקעות ראשון לציון בע"מ (7.10.13) קבע ביהמ"ש העליון כי שימוש לעסק של כלי רכב שעברו תאונה שהוקם על קרקע שייעודה חקלאי עולה כדי סטיה ניכרת ו"שאלת המפתח בעניינינו היא, האם אין בנדון דידן סטיה ניכרת המונעת מכל וכל, על פי דין, מתן היתר לשימוש חורג (סעיף 151(א) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965).

איזורי נופש מטרופוליני הם שטחים הנמצאים בין היישובים ובקרבתם המידית של היישובים הערוניים.

...

ועדת הערר דחתה את טענת העותרים כי יש לאבחן בין גבעת האירוסים לגן הוורדים והבהירה: "מדובר בשימוש חורג למטרה זהה לגן אירועים ביעוד קרקע זהה (חקלאי), שגם הוא בהיקף נרחב (הן בשטחו, הן באופיו והן בעצימות), הנעשה באותו מתחם תכנוני, במיקום קרוב, ואף שהקרקע בענייננו לא הוכרזה כקרקע חקלאית (בניגוד למקרקעין בגבעת האירוסים; אם כי לפי הנטען לפנינו, חלקה 56 המשמשת בפועל לחניה בענייננו הינה קרקע חקלאית מוכרזת). שני הגנים דומים למדי גם בקיומם של שימושים מפרים סמוכים להם. בנסיבות אלה גם איננו רואים לקבל את הטענות לאבחנה מהותית שמציעים לנו העוררים בין עניינם לבין עניינו של גן האירועים גבעת האירוסים בכל הנוגע לסוגית הסטייה הניכרת בשל מיקומו במתחם. הכל, בדומה למה שנקבע בעמדת הוועדה המחוזית בענין גבעת האירוסים (שעולה, על פני הדברים, כי היתה מקובלת גם על בית המשפט העליון שבטל את פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים שסבר אחרת). לפיכך אנו סבורים כי מדובר בשימוש העולה כדי סטיה ניכרת". ועדת הערר לא ראתה מניעה לאפשר לגן הוורדים "תקופת התארגנות" לצורך הפסקת השימוש החורג בדומה למה שבית המשפט העליון איפשר לגבעת האירוסים והורתה כי תקופת ההתארגנות תקבע על ידי הוועדה המקומית.

לאור זאת אני דוחה את הערר ככל שהוא נוגע להחלטה להארכת מועד.

הפתרון למצב קשה זה צריך להיות בהתאם למה שיקבע לגבי כלל העסקים ולא במסגרת עתירה זו. סוף דבר אני דוחה את העתירה.

העותרים ישלמו לכל אחד מהמשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000ש"ח. המשיבות 1,4 ו- 5 יחשבו כמשיב אחד.

בעיניין זה יש להפנות גם לאמור בתעודת עובד ציבור של הגב' רמית עובדיה, מנהלת מרכז המידע התיכנוני בעריית ראשון לציון (נספח א לבקשה), כי הייעוד של המקרקעין הוא שטח חקלאי/איזור נופש מטרופוליני וכי "התכניות החלות על המקרקעין עפ"י תכנית תמ"מ/21/3 וכן רצ/2030 ייעוד הקרקע הנו נופש מטרופוליני. לא ניתן להוציא היתר בניה לשימושים אחרים מלבד חקלאות ו/או גידול בהמות אלא לאחר הכנת תכנית מפורטת לתיכנון 15% מכול שטח הנופש המטרופוליני. כיום הוועדה המקומית עובדת על תכנית רצ/130/1 הנמצאת בשלב התיכנוני". דהיינו, העובדה כי ייעוד הקרקע הוא נופש מטרופוליני אינה פוטרת מהוצאת היתר לשימושים אחרים (וראו בעיניין זה ערר (חיפה) 323/14 הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים – לישכת התיכנון המחוזית חיפה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה זבולון (29.11.2015)).

...

בענייננו, לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה בהליך זה וכי יש להעתר לבקשה.

די באמור לעיל כדי לבסס ברמה הנדרשת, ואף למעלה מכך, את המסקנה כי מתקיימים בחווה שיעורי רכיבה שונים, בנוסף לתחרויות בענפי רכיבה שונים.

אין בידי לקבל טענה זו. אין חולק על כך שניתן למשיבה היתר לחוות סוסים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7633/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. ש.א.א. רשת מכללות בע"מ 2. טנדנר שירות ופיתוח בע"מ 3. מאיר וידל ייעוץ ואחזקות בע"מ 4. נחמיאס אברהם 5. נחמיאס יוספינה נ ג ד המשיבים: 1. המועצה הארצית לתיכנון ולבניה 2. מנהל התיכנון במשרד האוצר 3. הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז המרכז 4. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ראשון לציון המבקש (בעע"מ 1028/16): יהושע לובינסקי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט; בקשה לצרוף ראיה; בקשה מטעם משיבים 1-3; בקשה למחיקה על הסף של בקשת משיבים 1-3; תשובות בשם העותרים: עו"ד ענת בירן; עו"ד אבי חסון בשם משיבים 3-1: עו"ד שי כהן; עו"ד יונתן ברמן; עו"ד שרון אבירם בשם משיבה 4: עו"ד הדר מנצורי; עו"ד אינסה גולדנברג בשם המבקש (בעע"מ 1028/16): בעצמו ][]החלטה

הם מדגישים כי מחיקת העתירה – כמו גם ההכרעה בעע"ם 1028/16 – נשענו על המצג בהודעה זו, וטוענים כי התיקון המבוקש כעת, למעלה משנתיים ימים לאחר מתן פסק הדין, כמוהו כניסיון פסול של המדינה "לחזור בה בדיעבד מהצהרותיה". אשר לבקשה החלופית למסירת "הודעת הבהרה", אומר רק כי עיון מחודש בהודעות שקדמו למתן פסק הדין מלמדות כי התמונה בעיניין רחוקה מלהיות "בהירה". בהודעת משיבים 1-3 מיום 18.1.2018 נאמר כדלקמן – "1. בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.12.17, על המשיבות 1-3 [...] להגיש הודעה מעדכנת [...] אשר במסגרתה יציגו המשיבות את המתוה המוצע מטעמן לשם קידום אישור תכנית מפורטת באיזור הנופש המטרופוליני (להלן: אנ"מ) מדרום לראשון לציון.

...

דין כלל הבקשות להידחות.

לפיכך – ולאור ההכרעה בעתירת לובינסקי, שהתבססה על טענה דומה להפרת פסק הדין – הבקשה נדחית.

קשה שלא להתרשם כי "התוכנית" שאותה הוחלט לקדם "כתמ"מ חלקי", היא התוכנית היחידה שהוזכרה מוקדם יותר בהודעה – קרי, "תכנית מפורטת באזור הנופש המטרופוליני". אכן, כפי שציינו העותרים, וכפי שעולה גם מפסק הדין בעתירת לובינסקי, תוכנית מתאר מחוזית חלקית עשויה לכלול הוראות מפורטות, כך שלא מדובר במונחים המוציאים זה את זה. בנסיבות אלה, ומבלי להביע עמדה לגבי הליכים אחרים המתנהלים, או עשויים להתנהל בעניין, נדחית גם "הודעת ההבהרה". ודוקו, גם אם ניתן היה להסיק מן הנספח שצורף להודעת המדינה מיום 22.2.2018 ("פנייה תחרותית לקבלת הצעות להכנת תכנית מתאר מחוזית חלקית לאזור נופש מטרופוליני – אנ"מ האירוס") כי מדובר בתוכנית המסתפקת בקביעת עקרונות תכנון, הרי שלא ניתן לכך ביטוי בהודעה עצמה.

אשר על כן, הבקשות נדחות.

בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון תו"ב 19723-12-20 מדינת ישראל נ' שמש תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי המאשימה מדינת ישראל הנאשם יחזקאל שמש הכרעת דין

המקרקעין נמצאים בתחום מרחב התיכנון המקומי בראשל"צ וייעודם הוא שטח חקלאי מוכרז +איזור נופש מטרופוליני, בהתאם לתוכנית רצ 1/1 +תממ 21/3.

...

על כן, איני מקבל את טענת הנאשם, לפיה המחלוקת היחידה בתיק זה היא בשאלה האם נעשה במבנה העיקרי שימוש חקלאי.

טענת הנאשם המבוססת על סברת המפקח, מבלי שהנאשם הצביע ולו על מקרה דומה אחד שבו פעלה המאשימה בניגוד לאופן בו פעלה במקרה דנן, דינה להידחות.

סוף דבר.

לאחר ששמעתי את העדים, ועיינתי בפרוטוקולים ובמוצגים שהוגשו לעיוני, אני קובע כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר ואני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בעניינינו, חלוף השנים, עמדת המועצה הארצית לעניין הצורך בהתאמת התכנית לתמ"מ 21/3 שהובהרה לועדה המקומית, כמו גם הערכה מחודשת ושינויים במגמות התיכנון בעיר ראשון לציון, שינויים בנסיבות האובייקטיביות שעה שאוכלוסיית העיר ראשון לציון חרגה זה מכבר מיעד האוכלוסייה לפי תכנית האב המאושרת עד לשנת 2020, כל אלו מהוים טעמים מוצדקים וראויים לבחינה מחודשת של תיכנון איזור הנופש המטרופוליני תוך התאמת התיכנון לתמ"מ 21/3.

...

בהתייחס לטענת העותרים כי סעיף 133 לחוק התו"ב מקנה למועצה הארצית את הסמכות להחליט במשיכת התכנית הרי שדינה של טענה זו להידחות.

במקרה כזה נכונה פרשנות העותרים לאמור בסעיף 133 לחוק התו"ב. התכנית, מרגע שהוחלט על הפקדתה, אינה נחלתו של יוזם התכנית או מי שהמליץ להפקידה, היות וההחלטה על הפקדתה של תכנית או דחייתה, הפכה להחלטה סטטוטורית המחייבת לפעול בהתאם לסעיף 133 לחוק התו"ב. אני דוחה את טענת העותרים לפיה החלטת הועדה המחוזית התקבלה ע"י ממלאי מקום.

סוף דבר לאור האמור העתירה נדחית.